וָלָדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* valad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ל־ד
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ וְלָדוֹת
  1. יצור חי הנוצר ברחם הורהו (ויצא ממנו).
    • ”וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה; אֵין לָהּ וָלָד.“ (בראשית יא, פסוק ל)
    • ”וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּבָנִים וּבְבָנוֹת; וְאֵת הַאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, בְּטַל וּמָטָר וּבְוַלְדוֹת בְּהֵמָה.“ (משנה, מסכת מעשר שניפרק ה, משנה יג)
    • ”הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו.“ (משנה, מסכת אהלותפרק ז, משנה ו)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. קרוב למילה ילד ומאותו שורש, בהטיות הפועל השונות מופיעה הוי"ו כמו אִוָּלֵד

פרשנים מפרשיםעריכה

  • אב"ע: תואר כמו חכם, והחליפו היו"ד בוי"ו להבדיל בין התואר והפועל בעבר.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש ילד

השורש י־ל־ד הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעליםעריכה

י־ל־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָלַד יוֹלֵד יֵלֵד לֵד לָלֶדֶת או לֵילֵד
נִפְעַל נוֹלַד נוֹלָד יִוָּלֵד הִוָּלֵד לְהִוָּלֵד
הִפְעִיל הוֹלִיד מוֹלִיד יוֹלִיד הוֹלֵד לְהוֹלִיד
הֻפְעַל הוּלַד מוּלָד יוּלַד -אין- -אין-
פִּעֵל יִלֵּד מְיַלֵּד יְיַלֵּד יַלֵּד לְיַלֵּד
פֻּעַל יֻלַּד מְיֻלָּד יְיֻלָּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַלֵּד מִתְיַלֵּד יִתְיַלֵּד הִתְיַלֵּד לְהִתְיַלֵּד