אלכוהול

אַלְכּוֹהוֹל

מרכיב במשקאות משכרים בעל השפעה נפשית וגופנית
- אין לנהוג לאחר שתיית אלכוהול.
תרכובת אורגנית ממשפחת הכוהלים שנוסחתו הכימית היא C₂H₆O המשמש לחיטוי
- השתמשתי באלכוהול בתור חיטוי לפצע.

המקור מערבית, בהגיית אַלְכֻּחֻל (ال + كحل). קידומת אל ال משמשת ה' הידיעה בתוספת המילה כחל המבוטאת בצורה: כֻּחֻל (كحل) ושימשה תחילה בהוראת: 'אבקה במרקם מתכתי ששימשה כאיפור להכהיית העפעפיים' ומקבילה לתיבת כחל העברית, שדרך הפקתו הזכירה לדובריה של הערבית האנדלוסית את דרך הפקת המשקה החריף. לפני תקופה זו ישנו תיעוד בלטינית של ימי הביניים לשם 'אלכוהול' ושם משמש הוא בהוראת: 'עפרות אבקת- אנטימון' . לפיכך בימי קדם שימשה המילה אלכוהול במשמעות של המינרל סטיבניט (stibnite). לאחר מכן הוכללה משמעותו לאבקה שהושגה על ידי שיתוך (קורוזיה) . באירופה של סוף תקופת ימי הביניים בואכה תקופת הרנסאנס החלה המילה 'אלכוהול' לשמש גם בהוראת: 'נוזלים בעלי השפעה משכרת שהופקו בזיקוק ונקראים אקווה וויטה' (aqua vitae .מילולית: 'מי-החיים'). שם ארכאי זה הגדיר תמיסה מימית מרוכזת של אתנול ומתקשרת להגדרתו כיום כמרכיב במשקאות חריפים.

ערך בוויקיפדיה: אתנול