נֶכֶדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נכד
הגייה* neched
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות נ׳ נֶכְדָּה[1], ר׳ נְכָדִים, נ"ר נְכָדוֹת
  1. צאצא מהדור השני; בנו של הבן או של הבת.
    • לחברי נולד היום נכד.
    • ”וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם-תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ“ (בראשית כא, פסוק כג)
    • ”וכל האומר אין ערלה בחוצה לארץ לא יהא לו נין ונכד (בבלי, מסכת קידושיןדף לט, עמוד א)

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: nipote‏‏‏‏
  • אינדונזית: cucu‏‏‏‏
  • אנגלית: grandchild‏‏‏‏
  • אספרנטו: genepo‏‏‏‏
  • גרוזינית: შვილიშვილი‏‏‏‏ (תעתיק: švilišvili)
  • גרמנית: Enkel‏‏‏‏
  • הודית: नाती‏‏‏‏ (תעתיק: nātī)
  • הולנדית: kleinkind‏‏‏‏
  • הונגרית: unoka‏‏‏‏
  • טורקית: torun‏‏‏‏
  • יוונית: εγγόνι‏‏‏‏ (תעתיק: engóni)
  • יידיש: אייניקל‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: mago)
  • לטינית: nepos‏‏‏‏
  • נורווגית: barnebarn‏‏‏‏
  • מלאית: cucu‏‏‏‏
  • סווהילית: mjukuu‏‏‏‏
  • ספרדית: nieto‏‏‏‏
  • ערבית: حفيد‏‏‏‏ (תעתיק: חַפִיד)
  • פולנית: wnuczę‏‏‏‏
  • פורטוגלית: neto‏‏‏‏
  • צ'כית: vnouče‏‏‏‏
  • צרפתית: petit-enfant‏‏‏‏
  • קוריאנית: 손주‏‏‏‏ (תעתיק: sonju)
  • רוסית: внук‏‏‏‏ (תעתיק: vnuk)

מידע נוסףעריכה

  • המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, בשלוש הפעמים לאחר המילה נין: ”לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי“ (בראשית כא, פסוק כג), ”לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ“ (איוב יח, פסוק יט), ”וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד“ (ישעיהו יד, פסוק כב). כך, ייתכן שמשמעות המילים "נכד" ו"נין" שונות במקרא.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. שם זה הוא אחד משלושת השמות היחידים (השניים האחרים המה נֶגֶב וְנֶגֶד) המונעים בכינויים בסגול במשקל "קֶטֶל", הואיל ובדרך כלל מונעים השמות במשקל זה בפתח או בחיריק.