נֶכֶדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נכד
הגייה* nekhed
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות נ׳ נֶכְדָּה[1], ר׳ נְכָדִים, נ"ר נְכָדוֹת
  1. בנו של הבן או של הבת.
    • לחברי נולד היום נכד.
    • ”וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם-תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ“ (בראשית כא, פסוק כג)
    • ”וכל האומר אין ערלה בחוצה לארץ לא יהא לו נין ונכד (בבלי, מסכת קידושיןדף לט, עמוד א)

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, בשלוש הפעמים לאחר המילה נין: ”לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי“ (בראשית כא, פסוק כג), ”לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ“ (איוב יח, פסוק יט), ”וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד“ (ישעיהו יד, פסוק כב). כך, ייתכן שמשמעות המילים "נכד" ו"נין" שונות במקרא.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. שם זה הוא אחד משלושת השמות היחידים (השניים האחרים המה נֶגֶב וְנֶגֶד) המונעים בכינויים בסגול במשקל "קֶטֶל", הואיל ובדרך כלל מונעים השמות במשקל זה בפתח או בחיריק.