שלש
ערך זה עוסק במלים "שִׁלֵּשׁ" ו"שֻׁלַּשׁ". לערך העוסק במספר שָׁלוֹשׁ (או שָׁלֹשׁ); ראו שלוש.
שִׁלֵּשׁ אעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שילש |
שורש וגזרה | שׁ־ל־שׁ, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא חִלֵּק לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים.
- לשון המקרא עָשָׁה פְּעֻלָה כָּל-שֶׁהִיא בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית.
- ”וַיֹּאמֶר, מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם, וְיִצְקוּ עַל הָעֹלָה וְעַל הָעֵצִים; וַיֹּאמֶר שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ, וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ“ (מלכים א׳ יח, פסוק לד)
- ”מי שלקה ושנה: 'שנה' – אף-על-גב דלא שילש“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף פא, עמוד ב)
- ”את השיעורים שלמד בקיץ העבר כבר שנה ושילש עד כדי בחילת-נפש“ ("זמן" טוב, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
- כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה, עִם עַמְּךָ יִשרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ מתוך קטע הקדושה בסידור התפילה
- כָּפַל פִּי שְׁלוֹשָׁה.
- בשיעור חשבון, המורה הורתה לתלמידיה לשלש את כל המספרים מאחת ועד עשרים.
גיזרוןעריכה
- הפועל גזור מן השם "שָׁלוֹשׁ", ושורשו, ש־ל־ש, משותף לשפות שמיות רבות; ערבית: ثَلَاث , ארמית סורית: ܬܠܬ, ארמית: תְּלָת, אכדית: šalašu וכולי.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ראו גםעריכה
השורש שׁלשׁ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שִׁלֵּשׁ בעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שילש |
הגייה* | Shilesh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ל־שׁ |
דרך תצורה | משקל קִטֵּל |
נטיות | נ': שִׁלֵּשָׁה, ר"ז: שִׁלֵּשִׁים, ר"נ: שִׁלֵּשׁוֹת [1], נ"י: שִׁלֵּשׁ-, נ"נ: שִׁלֵּשַׁת-, נ"ר: שִׁלֵּשֵׁי- |
גיזרוןעריכה
- מן "שָׁלוֹשׁ" (ראה גיזרון לעיל).
מילים נרדפותעריכה
ראו גםעריכה
מידע נוסףעריכה
- במקומות אחרים במקרא נשמע ש"שילש" הוא הנין, דור שלישי לבן: ”עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים“ (שמות לד, פסוק ז). שד"ל (בראשית שם) פירש שהכינויים "שילש" ו"ריבע" לפעמים הכוונה מהאב (נכד ונין) ולפעמים מהבן (נין וחימש). בספר בראשית נאמר: ”וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים, גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף.“ (בראשית נ, פסוק כג) לדעת שד"ל "בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים" הכוונה "בָּנִים שִׁלֵּשִׁים", והכוונה לניני אפרים. אמנם ראב"ע פירש שהכוונה לריבעים, ולפ"ז "שִׁלֵּשִׁים" כאן הכוונה לנכדי אפרים.
הערות שולייםעריכה
- ↑ אין הצירי מתקצר בנטיותיו של שם זה והוא עומד על כנו בכל הנטייה, אע"פ שזהו דרכו של משקל "קִטֵּל" (עִוְרִים, אִלְמֵי־ וכו'...).
השורש שׁלשׁ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
שֻׁלַּשׁעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שולש |
שורש וגזרה | שׁ־ל־שׁ, גזרת השלמים |
בניין | פֻּעַל |
- ובייחוד בבינוני הֻכְפַּל פִּי שְׁלוֹשָׁה.
- לשון חז"ל הֻגַּד אוֹ הֻזְכַּר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים.
- ”...דבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים ומשולשׁ בכתובים...“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף צב, עמוד ב)
גיזרוןעריכה
- במקורות, ובעקבות כך כנראה גם בימינו, רווחת בפועל בייחוד צורת הבינוני.
נגזרותעריכה
ראו גםעריכה
השורש שׁלשׁ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|