רָבַעעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רבע
שורש וגזרה ר־ב־ע ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא קיים יחסי מין, שכב עם (בד"כ יאמר על הזכר).
    • "וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא כ טז)

גיזרוןעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: mate‏‏‏‏‏

ראו גםעריכה

רִבֵּעַ אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ריבע
שורש וגזרה ר־ב־ע א
בניין פִּעֵל
  1. העלה מספר בחזקה שניה, הכפיל מספר בעצמו.
    • "[...] אם תרבע שם י"ה ותאמר י"ה פעמים י"ה עולה רכ"ה והם מזל מאזני"ם [...]." (ספר הפליאה)
  2. לתת למשהו צורת ריבוע.
    • "ותדע לך שאם תרבע טבלא עשר על עשר יהיו מאה בתברייתא, וכשתעגל בתוכו עגול שוה כטבעת היה ג"כ עשר על עשר עגולות [...]." (חדושי הרשב"ע על מסכת עירובין דף עו/ב)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: square‏‏‏‏‏

ראו גםעריכה

רֶבַע אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רבע
הגייה* reva
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ב־ע א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ רְבָעִים; רֶבַע־, ר׳ רִבְעֵי־
  1. לשון המקרא חלק אחד מתוך ארבעה, מחצית החצי.
    • ”וַיֹּסֶף הַנַּעַר לַעֲנוֹת אֶת שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה נִמְצָא בְיָדִי רֶבַע שֶׁקֶל כָּסֶף וְנָתַתִּי לְאִישׁ הָאֱלֹהִים וְהִגִּיד לָנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ“ (שמואל א׳ ט, פסוק ח)
  2. לשון המקרא פאה אחת בגוף בעל ארבע פאות.
    • ”וידו וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם“ (יחזקאל א, פסוק ח)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   אחד מתוך ארבעה


   פאה
  • אנגלית: fourth‏‏‏‏

הערהעריכה

  1. Brown-Driver-Briggs.
  2. בבטוי התלמודי הזה רֹבַע בא במובן רֶבַע (הקב).


שברים

חצי | שליש | רבע | חמישית | שישית | שביעית | שמינית | תשיעית | עשירית | תריסרית | שש עשרית | מאית | רבבית

רֶבַע בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רבע
הגייה* reva
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ב־ע ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ רְבָעִים; רֶבַע־, ר׳ רִבְעֵי־
  1. לשון המקרא מקום משכב.
    • ”אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה.“ (תהלים קלט, פסוק ג)

גיזרוןעריכה

  • מהשורש ר-ב-ע 'שכב עם נקבה'. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. יש אומרים שנגזר מן הישיבה על ארבע רגלים.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רד"ק: "ורבעי – והוא משכבי בלילה שהוא רובץ במטתו."
  • מצודת ציון: "ורבעי – ענין רביצה והיא השכיבה לנוח, כמו 'ותרבץ תחת בלעם' (במדבר כג) תרגומו 'ורבעת', וקרוב לו לא תרביע כלאים (ויקרא יט)."

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: bed‏‏‏‏‏

רֹבַע אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רובע
הגייה* rova
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ב־ע א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ רְבָעִים; רֹבַע־, ר׳ רָבְעֵי־
  1. לשון חז"ל חלק אחד מתוך ארבעה.
    • ”וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב (חרייונים) דִּבְיוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף“ (מלכים ב׳ ו, פסוק כה)
    • "מלח סדומית רובע הקב מעלה עשן כל שהוא" (ברייתא דפיטום הקטורת)
  2. עברית חדשה חלק תחום בעיר המוגדר מהבחינה הגאוגרפית, המנהלית, אתנית (סוג האוכלוסיה), או לפי תקופת הבנייה.
    • הרובע השלישי של פריז ממוקם בגדה הימנית, והוא אחד מעשרים הרבעים של פריז, בירת צרפת. זהו הרובע הקטן ביותר בעיר אחרי הרובע השני.“ (מתוך הערך הרובע השלישי של פריז בויקיפדיה)
    • "בעיר 19 שכונות המחולקות לשישה רבעים. כל רובע מנוהל על ידי על מנהל הרובע." (מתוך פרסום של עירית נתניה).
    • ירושלים העתיקה מחולקת לארבעה רבעים – הרובע היהודי, הרובע הארמני, הרובע המוסלמי, והרובע הנוצרי.

גיזרוןעריכה

  • עברית חדשה, על פי התפתחות quarter בשפות אירופה.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

רֹבַע בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רובע
הגייה* rova
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ב־ע ב
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ רְבָעִים; רֹבַע־, ר׳ רָבְעֵי־
  1. לשון המקרא [לא בשימוש] (משמעות משוערת) בביטוי רֹבַע יִשְׂרָאֵל, כינוי מליצי לצאצאים הרבים של ישראל, בפסוק הבא:
    • ”מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל“ (במדבר כג, פסוק י)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. ישנן כמה השערות לפירושה:
    • רובע ישראל = זרע ישראל: על פי השורש ר-ב-ע 'שכב עם נקבה', ראו גם הרביע. כלומר רובע = תוצר של הרבעה עם נקבה, זרע[1].
    • רובע ישראל = עפר ישראל: על פי הסימטריה בפסוק 'עפר יעקב \ רובע ישראל', כלומר רובע = 'אבק, חול'[2], אולי קשור לערבית غُبَار (עֻ'בְּרַה) 'אבק'[1].
    • רובע ישראל = החלק הרביעי של ישראל: על פי השורש ר-ב-ע 'ארבע (4)'[3][1].
    • רובע ישראל = רִבֵּעֵי ישראל: על פי רִבֵּעִים = צאצאים בדור רביעי, כמו עשרת הדיברות ”פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים (שמות כ, פסוק ד).

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י: "ומספר את רבע ישראל – רביעותיהן זרע היוצא מן התשמיש שלהם."
  • רשב"ם – רבנו שמואל ברבי מאיר: רובע ישראל – זרע ישראל. לפי שע"י הרביעה נוצר האדם.

רִבֵּעַ בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ריבע
הגייה* ribe'a
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ב־ע א
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ רִבֵּעִים; רִבֵּעַ־, ר׳ רִבֵּעֵי־; נ׳ רִבֵּעָה, נ"ר רִבֵּעוֹת; נ׳ רִבֵּעַת־, נ"ר רִבֵּעוֹת־; כ׳ רִבֶּעִי, רִבֵּעֲךָ
  1. לשון המקרא בן הדור הרביעי, כלומר: בנו של הנכד.
    • ”לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי“ (שמות כ, פסוק ד)

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • המפרשים נחלקו האם "ריבע" הוא בן הדור הרביעי לאב או לבן. מהפסוק הנ"ל עולה שהכוונה לבן הנכד, אבל בפסוק אחר כתוב: ”עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים (שמות לד, פסוק ז), משמע שהריבע הוא בן הנין. יש שפירשו שבאמת הכוונה לבן הנין, ובפסוק למעלה נקט לשון קצרה, או ש"בנים" כולל גם את בני הבנים שג"כ נקראים 'בנים' במקרא (ראב"ע). ואחרים פירשו ש"שילש" ו"ריבע" נספר לפעמים מהאב ולפעמים מהבן (שד"ל בראשית נ,כג). ועיין עוד בערך 'שילש'. עכ"פ כיום התקבל ככינוי לבן הנכד.
  • בהבטחה ליהוא נאמר: ”יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי, כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב; בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל“ (מלכים ב׳ י, פסוק ל). בפשטות "רְבִעִים" מקביל ל"רִבֵּעִים", ולא ברור למה מנוקד שם אחרת. אמנם בפועל מלכו אחריו ארבעה דורות (יהואחז, יואש, ירבעם, זכריה)? יש שפירשו ש"בְּנֵי רְבִעִים" הכוונה לבנים של הריבעים, כלומר החִמֵּשִׁים[4]. ריב"כ דחה פירוש זה, כיון שלמה לא אמר כן במפורש? לכן הוא פירש שכאילו כתוב: "בָּנִים רְבִעִים", ולא סופרים את זכריה כיון שמלך זמן קצר לפני שנהרג במהפכה (וכ"כ רש"י). ורד"ק ביאר ששם הכוונה לארבעה דורות מלבד יהוא, כמו בשמות לד,ז. ויש אומרים ש"רְבִעִים" אינו זהה ל"רִבֵּעִים", שהראשון נספר מהאב והאחרון מהבן.[5]
  1. 1.0 1.1 1.2 אבן-שושן, ערך רובע
  2. מילון קליין.
  3. Gesenius.
  4. פרשגן בראשית נ,כג עמ' 911 הערה 212
  5. רוו"ה, מובא בפירוש הכתב והקבלה שמות כ,ד.