שְׁלִישׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שליש
הגייה* shlish
חלק דיבר שם מספר
מין זכר
שורש שׁ־ל־שׁ
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות ר׳ שְׁלִישִׁים; שְׁלִישׁ־, ר׳ שְׁלִישֵׁי־
  1. החלק האחד מתוך שלושה חלקים שווים.
  2. כל אחת משלוש תקופות שנת הלימודים.
    • התלמיד שיפר את ציוניו בשליש השני.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: terzo‏‏‏‏
  • אנגלית: third‏‏‏‏
  • גרמנית: Drittel‏‏‏‏
  • ערבית: ثُلْث‏‏‏‏ (הגייה: תֻ'לְת')
  • צרפתית: tiers‏‏‏‏
  • רוסית: третий‏‏‏‏

ראו גםעריכה


שברים

חצי | שליש | רבע | חמישית | שישית | שביעית | שמינית | תשיעית | עשירית | תריסרית | שש עשרית | מאית | רבבית


השורש שׁלשׁ

השורש שׁ־ל־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית מספר 3
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

שׁ־ל־שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִשׁלִישׁ מַשְׁלִישׁ יַשְׁלִישׁ הַשְׁלֵשׁ לְהַשְׁלִישׁ
הֻפְעַל הֻשְׁלַשׁ מֻשְׁלָשׁ יֻשְׁלַשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁלֵּשׁ מְשַׁלֵּשׁ יְשַׁלֵּשׁ שַׁלֵּשׁ לְשַׁלֵּשׁ
פֻּעַל שֻׁלַּשׁ מְשֻׁלָּשׁ יְשֻׁלַשׁ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּלֵּשׁ מִשְׁתַּלֵּשׁ יִשְׁתַּלֵּשׁ הִשְׁתַּלֵּשׁ לְהִשְׁתַּלֵּשׁ

שָׁלִישׁ אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שליש
הגייה* shalish
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־שׁ
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות נ׳ שָׁלִישָׁה; ר׳ שָׁלִישִׁים, שָׁלִישֵׁי־, נ"ר שָׁלִישׁוֹת
  1. לשון המקרא שר צבא, גיבור מלחמה.
    • ”דון מיגואל סן סלבדור עשה לו שם גדול בגבורי שרי הצבא במצור גרנדה, והמלך הרימהו למעלת שליש וראש לגדודים אחדים“ (דון מיגואל, מאת בן אביגדור, בפרויקט בן יהודה)
    • ”מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף“ (שמות טו, פסוק ד)
    • ”וַיִּקְשֹׁר עָלָיו פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ שָׁלִישׁוֹ וַיַּכֵּהוּ בְשֹׁמְרוֹן בְּאַרְמוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ“ (מלכים ב׳ טו, פסוק כה)
  2. לשון חז"ל נאמן, מתווך, בוררבוררות זבל"א, הבורר השלישי המוסכם על הצדדים).
  3. [צבא] קצין שאחראי על ניהול וארגון כח האדם הצבאי, או שמשמש כעֵזֶר לפיקוד.
    • "מאתסון, שעד מהרה התקדם ונהיה שליש גדודי ואשר בסופו של דבר הגיע לדרגת מייג'ור ג'נרל בקבע, היה בעל המודעות הצבאית הגבוהה ביותר מבין כל הקצינים הצעירים." ("אחים בקרב", סטיבן א. אמברוז)
  4. לשון המקרא מידת נפח לחומרים יבשים.
    • ”מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם“ (ישעיהו מ, פסוק יב)
    • ”הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה, וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ (תהלים פ, פסוק ו)
  5. אחד מדרגות ההיררכיה של טעמי המקרא, דרגת המפסיקים הכי נמוכה.
    • הטעם 'תלישא גדולה' משמש כשליש לפני אחרון, אך מופיע רק כשהוא סמוך לשליש שאחריו.

גיזרוןעריכה

 1. יש שגזרו מ"שָׁלֹשׁ", שהוא היה השלישי במרכבה, אחרי המלך והמלכה (השווה מלכים ב ט, כה). וכן נמצא באוגריתית: 𐎘𐎍𐎘 (ṯlṯ) - אחד משלשה הנמצאים במרכבת ברזל[1] ובאכדית: tašlīšu. ויש שגזרו מחתית: šalli - גדול, חשוב.[2]
 2. השָליש נבחר כצד שלישי לתווך בין שני אנשים.
 4. שיעור השָליש הוא שְליש האֵיפָה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חיל השלישות
  ערך בוויקיפדיה: טעמי המקרא

שָׁלִישׁ בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שליש
הגייה* shalish
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־שׁ
דרך תצורה
נטיות ר׳ שָׁלִשִׁים
 
נגינה בשליש, "נצחונו של דוד" ציורו של מתאו רוסלי מהמאה ה-17
  1. לשון המקרא כלי נגינה קדום – יש הסבורים כי דמוי עוּד בעל שלושה מיתרים, פעמון משולש או משולש (כמו בהגדרה הבאה).
    • ”וַיְהִי בְּבוֹאָם, בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל (לשור) לָשִׁיר וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים.“ (שמואל א׳ יח, פסוק ו)
  2. כלי נגינה ממשפחת כלי ההקשה (אידיופוניים-הקשה). עשוי מוט מתכת (לרוב פלדה) מכופף לצורת משולש (פתוח או סגור), לעתים מושחלות בו טבעות מתכת קטנות ועליו מקישים במוט מתכת או פטיש עץ קטן.

גיזרוןעריכה

  • יתכן שמקורו במילה האוגריתית: 𐎘𐎍𐎘 (ṯlṯ) - מתכת, ופירושו כלי מתכת לנקישה.[3]

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

2עריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: משולש (כלי נגינה)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משולש (הגדרה 2)


השורש שׁלשׁ

השורש שׁ־ל־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית מספר 3
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

שׁ־ל־שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִשׁלִישׁ מַשְׁלִישׁ יַשְׁלִישׁ הַשְׁלֵשׁ לְהַשְׁלִישׁ
הֻפְעַל הֻשְׁלַשׁ מֻשְׁלָשׁ יֻשְׁלַשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁלֵּשׁ מְשַׁלֵּשׁ יְשַׁלֵּשׁ שַׁלֵּשׁ לְשַׁלֵּשׁ
פֻּעַל שֻׁלַּשׁ מְשֻׁלָּשׁ יְשֻׁלַשׁ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּלֵּשׁ מִשְׁתַּלֵּשׁ יִשְׁתַּלֵּשׁ הִשְׁתַּלֵּשׁ לְהִשְׁתַּלֵּשׁ

סמוכיןעריכה

  1. מ"צ קדרי, מילון עברי מקראי, 'שליש', עמ' 1099.
  2. A. Cowly, A Hittite word in Hebrew, JThS 21 (1919-1920), p. 326-7. וראה עוד במאמרו של חיים רבין, Hittite Words in Hebrew, Orientalia Vol. 32, No. 2, 1963, עמוד 21-22.
  3. מ"צ קדרי, מילון עברי-מקראי, 'שָׁלִשִׁים', עמ' 1106.