רבץ
יש להוסיף לדף זה את הערך: רִבֵּץ.
דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.
הסיבה לכך: ערך פועלי בהגדרה שמנית. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.
רָבַץ
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ר־ב־ץ |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- שרוע או שכוב על הארץ . בדרך כלל מיוחס לבעל חיים היושב על הקרקע.
גיזרון
עריכה- קרוב אל רָבַע התמקם,ישב .
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
- באכדית מילולית rābiṣu בהוראת 'זה שיושב וממתין' . בבלית רבִּצֻ rābiṣu מופיע גם כשד 'שיושב ואורב' שם העיר בה רובץ האליל נרגל הוא "תָרבִּצֻ", שמה של העיר נגזר מן "רַבָּאצֻ" rabāṣu בהוראת לשבת,להתיישב.
- ארמית,וסורית בתצורת "רָבַע". בארמית יהודית מאוחרת מופיע "rbˁwtˀ רבעותא" בהוראת לרבוץ. ארמית יהודית, גם בצורת "תָרבִּיצָא" ובהוראת - קדמי, חזיתי, "כניסתי". סורית, "תרבֲּצא" . ערבית שורש ر ب د בהוראת הקשור בישיבה , היקשרות למקום. בערבית ראבַּדה رَبَدَ פירושה התיישבות ,השארות.
- אונקולוס מפרשֶ ותחת תיבת "ורבצת תחת בלעם" , מחליף ל-"ורבעת תחת בלעם" מן ספר השורשים ע"ש יצחק בער לווינסון 1841, מפורש שורש "רבע" בצורה המרמזת על מנהג מנוחת הבהמה בהיותה עומדת על "ארבע" רגליה .
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: lay
| השורש רבץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
רֶבֶץ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | revets |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ב־ץ |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- ישיבה עפ"ר על הארץ או מקום הישיבה.
- ”וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי“ (ישעיהו סה, פסוק י)
- ”אַל תֶּאֱרֹב רָשָׁע לִנְוֵה צַדִּיק אַל תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ“ (משלי כד, פסוק טו)
- ”צֹאן אֹבְדוֹת הָיוּ עַמִּי רֹעֵיהֶם הִתְעוּם הָרִים שׁוֹבְבוּם מֵהַר אֶל גִּבְעָה הָלָכוּ שָׁכְחוּ רִבְצָם“ (ירמיהו נ, פסוק ו)