דגמה

דֻּגְמָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דוגמה
הגייה^*	dugma
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ד־ג־ם
דרך תצורה	משקל קֻטְלָה
נטיות	דֻּגְמַת־; ר׳ דֻּגְמוֹת או דֻּגְמָאוֹת

לשון חז"ל פרט המעיד על דברים הדומים לו; המושא לחיקוי.
- ”לא יצא החיט במחטו התחובה לו בבגדו ולא נגר בקיסם שבאזנו […] ולא צבע בדוגמא שבצוארו“ (בבלי, מסכת שבת – דף יא, עמוד ב)
- ”וּמִנַּיִן שֶׁהַיָּם עָשׂוּי דּוּגְמַת קְעָרָה וְהָעוֹלָם עָשׂוּי כְּכַדּוּר?“ (במדבר רבה, פרשה יג, סימן יד)
- לאחר שהתלמידים לא הבינו את החומר נתן המורה כמה דוגמאות כדי להבהיר את דבריו.
- זהו משפט לדוגמה.

המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך הארמית (דוגמא) שבלשון חז"ל.

בלשון חז"ל משמעותה גם מוצר מזויף, חיקוי למקור ”אָמַר לָהֶם, דֻּגְמָא הִשְׁקוּהָ.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ה, משנה ו)

האקדמיה ללשון עברית מורה לכתוב דוגמה בה"א ולא באל"ף. אולם בצורת הרבים היא מתירה הן דוגמאות והן דוגמות. ראו דוגמה או דוגמא? באתר האקדמיה.