נתן בכוס עינו

נָתַן בַּכּוֹס עֵינוֹ

1. חשק ביין, השתכר

• ”אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם: כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ; יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים“ (משלי כג, פסוק לא)