שכור

יש להוסיף לדף זה את הערך: שָׁכוּר.

שִׁכּוֹר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שיכור
הגייה^*	shikor
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׁ־כ־ר
דרך תצורה	משקל קִטּוֹל
נטיות	נ׳ שִׁכּוֹרָה, ר׳ שִׁכּוֹרִים, נ"ר שִׁכּוֹרוֹת

לשון המקרא מי שדעתו מבולבלת מחמת שתיה רבה של אלכוהול.
- ”וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה.“ (שמואל א׳ א, פסוק יג)
- ”וַיֵּצְאוּ בַּצָּהֳרָיִם וּבֶן-הֲדַד שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בַּסֻּכּוֹת הוּא וְהַמְּלָכִים שְׁלֹשִׁים-וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ עֹזֵר אֹתוֹ.“ (מלכים א׳ כ, פסוק טז)
- ”הָקִיצוּ שִׁכּוֹרִים וּבְכוּ וְהֵילִלוּ כָּל-שֹׁתֵי יָיִן עַל-עָסִיס כִּי נִכְרַת מִפִּיכֶם.“ (יואל א, פסוק ה)
- ”יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל-חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע.“ (תהלים קז, פסוק כז)
- ” מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה שִׁכּוֹרָה וּמָזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס וְאָמְרָה הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ, אָמְרוּ חֲכָמִים, לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לוֹמַר הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ב, משנה ג)
לשון חז"ל ששתה יותר מכדי צורכו.
- ”תנו רבנן: ונתתי גשמיכם בעתם. לא שכורה ולא צמאה, אלא בינונית“ (בבלי, מסכת תענית – דף כב, עמוד ב)

גיזרון

שורש מקראי –שֵׁכָר

2. מקביל לאכדית שַׁכּרֻ šakru. יתכן תרגום חוזר מהארמית בה השיכור נקרא רוויא רָווּי רָוֶה.

צירופים

מילים נרדפות

ניגודים

פיכח

תרגום

אנגלית: drunk‏‏‏‏
ארמית: רַוְיָא (ראו רָווּי)

ראו גם

שָֹכוּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שכור
הגייה^*	sakhur
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שֹ־כ־ר
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ שְׂכוּרָה, ר׳ שְׂכוּרִים, נ"ר שְׂכוּרוֹת

(יש לשכתב פירוש זה):
- ”לְמַעַן שָׂכוּר הוּא לְמַעַן-אִירָא וְאֶעֱשֶׂה-כֵּן וְחָטָאתִי וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם רָע לְמַעַן יְחָרְפוּנִי.“ (נחמיה ו, פסוק יג)
- ”הַשּׂוֹכֵר אוֹמֵר שְׂכוּרָה מֵתָה, בְּיוֹם שֶׁהָיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה, וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, פָּטוּר.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ח, משנה ב)

גיזרון

בינוני פעול מן שָֹכַר. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.