שכיר
שָׂכִיר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שכיר |
הגייה* | sakhir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׂ־כ־ר |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | נ׳ שְׂכִירָה, שְׂכִירַת־; ר׳ שְׂכִירִים, שְׂכִירֵי־; נ"ר שְׂכִירוֹת; שְׂכִיר־ |
- מי שעובד בשביל אחר תמורת תשלום.
- ”אִם־בְּעָלָיו עִמּוֹ, לֹא יְשַׁלֵּם; אִם־שָׂכִיר הוּא, בָּא בִּשְׂכָרוֹ.“ (שמות כב, פסוק יד)
- ”לֹא־תַעֲשֹׁק אֶת־רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל; לֹא־תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד־בֹּקֶר.“ (שמות כב, פסוק יד)
- ”כְּעֶבֶד יִשְׁאַף־צֵל; וּכְשָׂכִיר יְקַוֶּה פָעֳלוֹ.“ (איוב ז, פסוק ב)
- ”שְׂכִיר יוֹם גּוֹבֶה כָל הַלַּיְלָה, שְׂכִיר לַיְלָה גּוֹבֶה כָל הַיּוֹם, שְׂכִיר שָׁעוֹת גּוֹבֶה כָל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ט, משנה יא)
- ”וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִים וְנוֹטְלִין – הַשָּׂכִיר, וְהַנִּגְזָל, וְהַנֶּחְבָּל, וְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, וְהַחֶנְוָנִי עַל פִּנְקָסוֹ.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ז, משנה א)
גיזרון
עריכה- לשון המקרא מן שכר.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שכיר |