נִסְכַּר עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נסכר
שורש וגזרה ס־כ־ר, שלמים
בניין נִפְעַל
  1. נסגר, נעצר מהלכו.
    • וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם; וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם.“ (בראשית ח, פסוק ב)
    • ”...כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר.“ (תהלים סג, פסוק יב)

גיזרון עריכה

  • המילה מופיעה במקרא פעמיים.

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה