נִסְכַּרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נסכר
שורש וגזרה ס־כ־ר, שלמים
בניין נִפְעַל
  1. נסגר, נסתם, נעצר מהלכו, הוקם בו סכר.
    • "וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם." (בראשית ח, ב)
    • "כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר." (תהילים סג, יב)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה