נִסְכַּרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נסכר
שורש וגזרה ס־כ־ר, שלמים
בניין נִפְעַל
  1. נסגר, נעצר מהלכו.
    • וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם."“ (בראשית ח, פסוק ב)
    • ”כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר."“ (תהילים סג, פסוק יב)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה במקרא פעמיים.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה