נאחז
נֶאֱחַז
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נאחז |
| שורש וגזרה | א־ח־ז, גזרת נפ"א |
| בניין | נפעל |
- לשון המקרא נָפַל בְּּמַלְכֹּדֶת, נִתְפַּשׂ בַּפַּח.
- עברית חדשה (גם בהשאלה) הֶחֱזִיק בְּדָבָר וְנִתְלָה בּוֹ.
- "...וְהַשַּׁלְהֶבֶת [...] מִתְלַפֶּפֶת סְבִיב הַגְּזִירִים, מְגַשֶּׁשֶׁת וּמְבַקֶּשֶׁת מָקוֹם נוֹחַ לָהּ לְהֵאָחֵז..." "ספיח", עמ' 439, חיים נחמן ביאליק
- "...שַׁלְשֶׁלֶת אוֹ חֶבֶל, אֲשֶׁר בּוֹ יֵאָחֵז הַבְּרִיחַ..." "ראשית לימודים ב'", ברוך לינדא
- "...אָז יִפֹּל אַפַּיִם אַרְצָה, וְלָכֵן יֵאָחֵז בַּחֶבֶל הַנִּקְשָׁר בְּעָרְפּוֹ." "תולדות הטבע א'", עמ' 56, מנדלי מוכר ספרים
- על פי החוק במדינת־ישראל נאחזים הילדים בהוריהם עד הגיעם לגיל שמונה־עשרה לפחות, אז הם נחשבים לאזרחים בוגרים.
- בָּא לְמָקוֹם וְנִתְיַשֵּׁב בּוֹ.
- "...רָאוּ הַיְּהוּדִים רֵאשִׁית לָהֶם לְהֵאָחֵז בְּאַרְצוֹת הַמַעֲרָב..." "שנאת עולם לעם עולם", עמ' 28, נחום סוקולוב
- "כָּל זוּג יֵאָחֵז בְּמָקוֹם אֶחָד וִיגָרְשׁוּ אֶת הַזָּרִים..." "תולדות הטבע ב'", עמ' 208, מנדלי מוכר ספרים
- ”וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ; וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ“ (בראשית לד, פסוק י)
- ”...עִבְרוּ לָכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּת יְהוָה אֲשֶׁר שָׁכַן שָׁם מִשְׁכַּן יְהוָה, וְהֵאָחֲזוּ בְּתוֹכֵנוּ...“ (יהושוע כב, פסוק יט)
גיזרון
עריכה- פועל שכיח ונפוץ מאוד במקרא ולאחריו. מקבילות במשמעים דומים לשורש העברי אח"ז גם באכדית: aִhāzu, באוגריתית: אחד, בארמית: אֲחַד, ובערבית: أَخَذَ (קרי: אַחַ'דַ').
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכה| השורש אחז | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|