התנחל

הִתְנַחֵל

לשון המקרא תפס קרקע שהייתה לפני כן ברשותו של אחר, והכריז עליה כשלו.
- ”וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת־הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת־נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת־נַחֲלָתוֹ – אֶל אֲשֶׁר־יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל, לוֹ יִהְיֶה; לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם, תִּתְנֶחָלוּ.“ (במדבר לג, פסוק נד)
- ”וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל־מְקוֹמָם, וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית־יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת יהוה לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת; וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם, וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם.“ (ישעיהו יד, פסוק ב)
- ”יחזקאל“ (מז יג, [[s:קטגוריה:מז יג {{{4}}}|פסוק {{{4}}}]])