אֲחֻזָּה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחוזה
הגייה* akhuza
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ח־ז
דרך תצורה משקל קְטֻלָּה
נטיות אֲחֻזַּת־, ר׳ אֲחֻזּוֹת
 
אחוזה
  1. בית־מגורים מפואר ורחב־ידיים הנחשב לחלק מנחלה.
    • ”וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת-אָבִיו וְאֶת-אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה.“ (בראשית מז, פסוק יא)
    • ”וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ וְשָׁב אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ וְאֶל-אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב.“ (ויקרא כה, פסוק מא)
    • ”וְהָיְתָה לָהֶם לְנַחֲלָה, אֲנִי נַחֲלָתָם; וַאֲחֻזָּה לֹא-תִתְּנוּ לָהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, אֲנִי אֲחֻזָּתָם.“ (יחזקאל מד, פסוק כח)

גזרון

עריכה
  • מקור המילה במקרא. הקרקע שאדם נאחז בה.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: אחוזה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אחוזות