יחד

יַחַד

זה עם זה; תיאור פעולה שמתבצעת על־ידי שני פרטים או יותר כאשר הם מצטרפים זה לזה באותו מקום או באותה מגמה.
- ”וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ; בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל“ (דברים לג, פסוק ה)
- ”...וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים וַיָּפֻצוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ־בָם שְׁנַיִם יָחַד.“ (שמואל א׳ יא, פסוק יא)
- ”שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד; הִנֵּה מַה־טּוֹב וּמַה־נָּעִים, שֶׁבֶת אַחִים גַּם־יָחַד.“ (תהלים קלג, פסוק א)
- ”...לֹא־לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ; כִּי אֲנַחְנוּ יַחַד נִבְנֶה לַיהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס.“ (עזרא ד, פסוק ג)

המילה מופיעה במספר שפות שמיות עתיקות , באוגריתית ,כשם תואר : (hd? ;אָהְד),איבלאית: (וְוָאָדְמַ ;wa-ad-ma)

י

ὁμοῦ‏‏‏‏ (תעתיק: homoû)

같이‏‏‏‏ (תעתיק: gachi)

сообща‏‏‏‏ (תעתיק: soobščá)

לשון חז"ל הכין לצורך מסוים.
- ”הַמַּפְקִיד חָבִית אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וְלֹא יִחֲדוּ לָהּ הַבְּעָלִים מָקוֹם, וְטִלְטְלָהּ וְנִשְׁבְּרָה, אִם מִתּוֹךְ יָדוֹ נִשְׁבְּרָה, לְצָרְכּוֹ, חַיָּב, לְצָרְכָּהּ, פָּטוּר.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ג, משנה ט)
- ”וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד לְאֹכֶל אָדָם, טָהוֹר, עַד שֶׁיְּיַחֲדֶנּוּ לָאָדָם.“ (משנה, מסכת טהרות – פרק ח, משנה ו)
יצר הבחנה; סימן ייחודיות.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

סרך היחד (עמ' 3, שו' 6): "וברוח קדושה ליחד באֶמֶתוֹ יטהר מכול"