מיחד

מְיֻחָד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מיוחד
הגייה*	meyukhad
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	י־ח־ד
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְיֻחֶדֶת, ר׳ מְיֻחָדִים, נ"ר מְיֻחָדוֹת

1. לשון חז"ל שהובדל והופרש מן הכלל לעמוד לבדו. מיוחד ל־ להשתייך רק לדבר מסוים.

   • ”זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְיֻחֶדֶת לַעֲבֵרָה, אָסוּר; לְאִסּוּר וּלְהֶתֵּר, מֻתָּר.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ו)
   • ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין מְמִירִים אֶלָּא אֶחָד בְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז, פסוק י), וְהָיָה־הוּא וּתְמוּרָתוֹ, מַה הוּא מְיֻחָד, אַף תְּמוּרָתוֹ מְיֻחָדֶת.“ (משנה, מסכת תמורה – פרק א, משנה ב)
   • ”מָה אִם חֲלֵב הָאִשָּׁה שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד אֶלָּא לַקְּטַנִּים, מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן?!“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ו, משנה ח)

2. לשון חז"ל מובדל מופרש מן הכלל בתכונות שונות. בעל תכונות שאינן נפוצות.

   • ”מַה שִּׂמְלָה מְיֻחֶדֶת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ סִימָנִים וְיֶשׁ לָהּ תּוֹבְעִים, אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ סִימָנִים וְיֶשׁ לוֹ תוֹבְעִים חַיָּב לְהַכְרִיז.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ב, משנה ה)

3. [עממי] המתאפיין בהצטיינות בהשוואה לאחרים.

   • ”הֲרֵי עָלַי מִנְחָה, יָבִיא אֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יָבִיא מִנְחַת הַסֹּלֶת שֶׁהִיא מְיֻחֶדֶת שֶׁבַּמְּנָחוֹת.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק יג, משנה א)

4. (יש לשכתב פירוש זה): (לשון נקייה) הקשור למוגבלויות, בפרט לקויות למידה ומוגבלויות שכליות או נפשיות.

   • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
     רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון

• מהפועל יִחֵד.
• שורש י־ח־ד שמשותף לבטא את היחיד וגם את האיחוד. מן אחד.

צירופים

• יחיד ומיוחד
• מיוחד במינו
• חינוך מיוחד
• צרכים מיוחדים

נגזרות

• מיוחדות

מילים נרדפות

• מוקצה (1)
• מיועד
• יחודי (2)
• מובחר (3)

ניגודים

• פשוט
• רגיל

תרגום

• אנגלית: unique‏, special‏‏‏‏
• ספרדית:
  1. en especial‏‏‏‏
  2. único‏‏‏‏
  3. únicamente‏‏‏‏
  4. especialmente‏‏‏‏

ראו גם

• יחיד
• יוצא דופן
• מצוין