לקוי למידה

לִקּוּי לְמִידָה

הפרעה נוירולוגית קוגניטיבית, הפוגמת ביכולת הלמידה או בהפעלת ידע בסיסי קיים.
- הסוגים העיקריים של ליקויי למידה הם דיסלקסיה – הפרעה משמעותית ברכישת הקריאה, דיסגרפיה – הפרעה משמעותית ברכישת הכתיבה, ודיסקלקוליה – הפרעה משמעותית ברכישת החשבון.
בעבר ההגדרה הייתה: אדם בעל פער של שנתיים בין הישגיו הלימודיים לבין אלו המצופים מבני גילו, בעלי מנת המשכל הדומה לשלו. אולם, כיום, מחשיבים ללקוי למידה גם את מי שבשביל לשמור על רמת ידיעות דומה לבני גילו, בעלי מנת המשכל הדומה לשלו, הוא נאלץ להשקיע הרבה יותר מהרגיל או לאמץ שיטות למידה שונות מאוד מהרגיל.

השורש ל־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

ערך בוויקיפדיה: ליקויי למידה