יכלת

(הופנה מהדף יכולת)

יְכֹלֶתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יכולת
הגייה* yekholet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־כ־ל
דרך תצורה משקל קְטֹלֶת
נטיות יְכֹלֶת־, יְכָלְתוֹ; ר׳ יְכוֹלוֹת
  1. לשון המקרא כוח, אפשרות או הזדמנות לעשות משהו.
    • ”פֶּן-יֹאמְרוּ, הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם, מִבְּלִי יְכֹלֶת יְהוָה, לַהֲבִיאָם אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-דִּבֶּר לָהֶם; וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם, הוֹצִיאָם לַהֲמִתָם ...“ (דברים ט, פסוק כח)
    • ”אֲלֹהַי לְךָ אֵיטִיב דְּבַר שִׁירָה כְּפוּלָה עֲלֵי טוֹבָה מְכֻפֶּלֶת; וְאֶשָׂא וְאָרִים קוֹל וְאֹמַר: אַתְּ מְרוֹמָם בְּמַמְלָכָה וּבִיכֹלֶת (כְּמוֹ זֹאת, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
    • כלי הנשק החדשים שנרכשו, משפרים את יכולותיה הצבאיות של ישראל
    • יכולת ספיגת הידע היא תיאוריה העוסקת ביכולת של ארגונים לזהות את ערכו של ידע חדש“ (מתוך הערך יכולת ספיגת ידע בויקיפדיה)

מקורעריכה

  • מן יָכֹל.
  • המילה מופיעה פעמיים במקרא: בפסוק לעיל בספר דברים, ובפסוק ”מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהוָה לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם“ (במדבר יד, פסוק טז).

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש יכל

השורש י־כ־ל הוא שורש מגזרת השלמים הנוטה לפי משקל "פָעֹל".

נטיות הפעליםעריכה

י־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָכֹל יָכוֹל יוּכַל -אין- לִיכֹל או לוּכַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל יוּכַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערותעריכה

  • בזמן העבר; "דרך אחת הנהוגה בפי רבים היא להוסיף את פועל העזר הָיָה לצורת הבינוני יָכוֹל, כגון 'הוא היה יכול למנוע את התקלה'. בדרך כלל המבנה 'היה + צורת בינוני' מציין פעולה הרגלית, קבועה. השימוש בו לציון עבר רגיל הוא חריג, אך כאן זה הכרח בל יגונה", "דרך אחרת [...] היא בלשון המקורות הפועל יָכֹל משמש לציון פעולה בעבר".

(כללי האקדמיה בפעלים הניטים על דרך משקל "פָּעֹל" בעבר)

  • זמני העבר וההווה נבדלים ביניהם באמצעות האות ו':בזמן העבר נכתב עם חולם חסר: יָכֹל, ואילו בזמן ההווה נכתב עם חולם מלא: יָכוֹל.