כִּשָּׁרוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כישרון
הגייה* kisharon
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כּ־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קִטָּלוֹן
נטיות ר׳ כִּשְׁרוֹנוֹת, כִּשְׁרוֹן־
  1. יכולת טבעית מוּלדת של אדם להצליח ולהתבלט בתחומים מסוימים של לימוד, חשיבה, עיסוק או יצירה.
    • כשרון כזה, לקרוא ולרשום, להקשיב ולהשיב תשובות על שאלות שונות ומשונות, וגם למצוא רגע בתוך העבודה הקשה הזאת לשאול אותי על מצב הענינים בישוב ארץ ישראל בלי הפסקת העבודה, השתוממתי: איזה כחות ואיזה כשרונות, איזה מרץ ואיזו שקידה, איזו תפיסה ואיזה זכרון נפלא.“ (בתוך ראשית התחיה, מאת יהודה אפל, בפרויקט בן יהודה)
    • ”ומי שיש בו כשרון ספרותי באמת יודע איך לקשר ענינים נפרדים ולעשות מהם ענין אחד“ (איגרות אחד העם: שנת 1897, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)
    • ”כִּי-יֵשׁ אָדָם, שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת--וּבְכִשְׁרוֹן; וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל-בּוֹ, יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ--גַּם-זֶה הֶבֶל, וְרָעָה רַבָּה.“ (קהלת ב, פסוק כא)

גיזרוןעריכה

  • מקור המילה במקרא, ושם הניקוד שלה הוא כִּשְׁרוֹן (עם ניקוד שווא באות שׁין).

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה