יָכֹל גם יָכַל עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יכול או יכל
שורש וגזרה י־כ־ל, גזרת נפ"יו
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הָיוּ בּוֹ הַכּוֹחַ וְהַיְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת דָּבָר.
    • ”וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו...“ (בראשית מה, פסוק א)
    • ”וְאִם לֹא תוּכְלוּ, לְהַגִּיד לִי-וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים...“ (שופטים יד, פסוק יג)
    • ”כִּי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת, עַד אֵין מִסְפָּר-הִשִּׂיגוּנִי עֲו‍ֹנֹתַי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת...“ (תהילים מ, פסוק יג)
    • "וְכִי יִפְּלוּ/ מִנִּי רוֹם/ הַאִם יְכוֹלִים/ הֵמָּה קוּם?/ הֵן גַּם אֶתְמוֹל/ נָפְלוּ רֹב..." "אֶל הַכּוֹכָב" , שאול טשרניחובסקי
  2. הָיָה מֻתָּר לוֹ, הָיָה רַשַּׁאי.
  3. לשון המקרא הָיָה מְסֻגָּל לְהִתְמוֹדֵד בְּהַצְלָחָה עִם-, הִצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל-.
    • ”וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ- כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ“ (במדבר יג, פסוק ל)
    • ”פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו; צָרַי יָגִילוּ, כִּי אֶמּוֹט“ (תהילים יג, פסוק ה)

גיזרון עריכה

  • מן המקרא.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

ראו גם עריכה


השורש יכל

השורש י־כ־ל הוא שורש מגזרת השלמים הנוטה לפי משקל "פָעֹל".

נטיות הפעלים עריכה

י־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָכֹל יָכוֹל יוּכַל -אין- לִיכֹל או לוּכַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל יוּכַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות עריכה

  • בזמן העבר; "דרך אחת הנהוגה בפי רבים היא להוסיף את פועל העזר הָיָה לצורת הבינוני יָכוֹל, כגון 'הוא היה יכול למנוע את התקלה'. בדרך כלל המבנה 'היה + צורת בינוני' מציין פעולה הרגלית, קבועה. השימוש בו לציון עבר רגיל הוא חריג, אך כאן זה הכרח בל יגונה", "דרך אחרת [...] היא בלשון המקורות הפועל יָכֹל משמש לציון פעולה בעבר".

(כללי האקדמיה בפעלים הניטים על דרך משקל "פָּעֹל" בעבר)

  • זמני העבר וההווה נבדלים ביניהם באמצעות האות ו':בזמן העבר נכתב עם חולם חסר: יָכֹל, ואילו בזמן ההווה נכתב עם חולם מלא: יָכוֹל.