כביכול

כִּבְיָכוֹל או כְּבַיָכוֹלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כביכול
הגייה* kivyakhol
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש י־כ־ל
דרך תצורה כְּ־ + בְּ־ + יָכוֹל
נטיות
  1. לשון חז"ל מילה המציינת כי המתואר אינו אמיתי ונאמר כמשל לצורך קירוב ההבנה.
  2. [עממי] מילה המציינת כי המצב המתואר אינו תואם לגמרי את המצב האמיתי.
    • הוא כביכול רצה לעזור אבל בפועל לא ממש התאמץ.
    • היא התלונננה על עוולות שכביכול נעשו לה, אך לא נמצאו הוכחות לאמיתות הדברים.

גיזרוןעריכה

  • במקורות תמיד על פעולות המויוחסות לאלוהות ומובעות בתיאור גשמי. כאילו במציאות שיכול להיות.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


השורש יכל

השורש י־כ־ל הוא שורש מגזרת השלמים הנוטה לפי משקל "פָעֹל".

נטיות הפעליםעריכה

י־כ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָכֹל יָכוֹל יוּכַל -אין- לִיכֹל או לוּכַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל יוּכַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערותעריכה

  • בזמן העבר; "דרך אחת הנהוגה בפי רבים היא להוסיף את פועל העזר הָיָה לצורת הבינוני יָכוֹל, כגון 'הוא היה יכול למנוע את התקלה'. בדרך כלל המבנה 'היה + צורת בינוני' מציין פעולה הרגלית, קבועה. השימוש בו לציון עבר רגיל הוא חריג, אך כאן זה כורח לא יגונה", "דרך אחרת [...] היא בלשון המקורות הפועל יָכֹל משמש לציון פעולה בעבר".

(כללי האקדמיה בפעלים הניטים על דרך משקל "פָּעֹל" בעבר)

  • זמני העבר וההווה נבדלים ביניהם באמצעות האות ו':בזמן העבר נכתב עם חולם חסר: יָכֹל, ואילו בזמן ההווה נכתב עם חולם מלא: יָכוֹל.