מְצֻיָּןEdit

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מצוין
הגייה* metzuyan
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש צ־י־ן
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְצֻיֶּנֶת, ר׳ מְצֻיָּנִים, נ"ר מְצֻיָּנוֹת
  1. שיש בו סימן המבדילו.
  2. (בשפת הדיבור, קיצור מ'מצוין לטוב') טוב מאוד. הטוב ביותר.
    • איזה אוטו מצוין בשבילי קניתי אותו.
    • אין בעיה, מצוין, הכל בסדר.

גיזרוןEdit

מילים נרדפותEdit

תרגוםEdit