- בבניין קל בזמני העתיד והציווי ההטיה תיעשה תמיד בהישמטות הנו"ן: "הפעלים בגזרת פ"נ מותרים בקיום הנו"ן בכל הצורות, להוציא הפעלים המנויים להלן, שההבלעה בהם היא הֶכְרֵחַ.
ואלה הפעלים בהבלעת הנו"ן (פועלי בניין קל נזכרים כאן בזמן עתיד):
בניין קל: יִגַּהּ, יִגַּע, יִגַּשׁ, יִדַּח, יִזַּל, יִטֶּה, יִטֹּל...".
(החלטות האקדמיה בנטיית הפועל, גזרת חפ"נ, הבלעת הנו"ן או קיומה)
- בשם הפועל מותרת ההטיה גם על-דרך השלמים:"בשם הפועל של בניין קל הנו"ן מתקיימת. למשל: לִנְסֹעַ, לִנְטֹעַ, לִנְגֹּחַ.
לצד צורות המקור לִנְדֹּר, לִנְטֹל, לִנְפֹּל מותרות הצורות לִדֹּר, לִטֹּל, לִפֹּל (שנוצרו בלשון חכמים)".
(החלטות האקדמיה בדבר נטיית הפועל, גזרת חפ"נ, צורות בבניין קל)
- בבניין הפעיל מותרות שתי דרכי ההטיה בלא בידול משמעות;
1) על-דרך גזרת ע"ו/י: הֵטִיל, מֵטִיל, מְטִילוֹת וכד'...
2) על-דרך חסרי פ"נ: הִטִּיל, הִטַּלְתִּי, מַטִּילוֹת וכד'...
יתר הבניינים ניטים כמובן לפי דרכה של גזרת חפ"נ.
(החלטות האקדמיה בדבר חילופי גזרות)