תשליך

תַּשְׁלִיךְ

תפילה הנאמרת ביומו הראשון של ראש השנה, ליד מקור מים או ליד מקום שניתן לראות ממנו כזה. במהלך התפילה נהוג לנער את הכיסים ואת הבגדים, כהשלכה סמלית של החטאים.
- את תפילת התשליך אומרים לאחר תפילת מנחה.
- "הצעירים ועוּלי־הימים החלו בין כה וכה את סדר ה'תשליך' על שפת הנהר, ויהיו מנערים את עליהם הנובלים אל תוך המים, והם מתענגים על עצם המלאכה" ("ביער", דוד פרישמן)

בעת התפילה קוראים את הפסוק "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם" (מיכה ז, יט) ומכאן שמה.

"רק כעלות המנחה בלכתה עם גיסה המַגדת שכנתה ל'תשליך' גלתה לה את כל לבה" ("ריבלה מוכרת החמאה", יהודה לייב גורדון)
"תשליך! – ראש־השנה – – וזהו שהשופר עולל לנפשי היום מכל הימים!" ("הלבן", שמחה בן ציון)