יש להוסיף לדף זה את הערכים: רִגֵּם, רֻגַּם, רֶגֶם, רֹגֶם.

רָגַם עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא רגם
שורש וגזרה ר־ג־ם, גזרת השלמים
בניין קל


  1. לשון המקרא סקל, יידה אבנים במטרה לפגוע.
  • היקוש רגם אבנים באווז הבר עד שנפל ארצה.
  • ”וְאִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, כִּי-יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי--מוֹת יוּמָתוּ; בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם, דְּמֵיהֶם בָּם“ (ויקרא כ', פסוק כ"ז)
  • ”וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְהוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (במדבר י"ד, פסוק י')
  • ”וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת; עַם הָאָרֶץ, יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן“ (ויקרא כ, פסוק ב')
  • ”וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ, יַעְכָּרְךָ יְהוָה בַּיּוֹם הַזֶּה; וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל-יִשְׂרָאֵל, אֶבֶן, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ, וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים“ (יהושוע ז', פסוק כ"ה)

גיזרון עריכה

המקור הוא מן התנ"ך.

  • באכדית רגאָמֻ ragāmu =לזעוק.
  • קיימות מקבילות לשורש זה בשפות שמיות נוספות - באתיופית, טגרנית, אמהרית, ובערבית: رَجَمَ במשמעות זהה או של קללה.

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

רַגָּם עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רגם
הגייה* ragam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ג־ם
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ רַגָּמִים; רַגַּם־, ר׳ רַגָּמֵי־
 
רגמים אמריקאים במלחמת עירק
  1. עברית חדשה חייל הנמנה על צוות מרגמה.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ירי מרגמות


רֶגֶם עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* regem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ג־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. עברית חדשה גל אבנים בצידי דרכים ומדבריות שנאסף 'אבן-אבן' כנראה לצורך פולחני.
    • הרגמים שבדרכי המדבר הקדומים קשורים כנראה, באמונות שהשתמרו בקרב הבדווים. לפיהן לכל מקום מלך משלו, השולט על המתרחש בו /עזרא אוריון ואבנר גורן,"דרכי הבשמים"
    • רגמים מתקופת המקרא נתגלו באזור קרית מנחם שבמערב ירושלים וביער רמות רכס שועפט שבצפון ירושלים /שמואל אחיטוב ועמיחי מזר,ספר ירושלים - תקופת המקרא,עמ' 391
  2. לשון המקרא שם פרטי לזכר.

גיזרון עריכה

  1. מערבית: رَجَم (רַגַ'ם) – מצבת קבר

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: רוגם
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רגמים

הערת שוליים עריכה