נֵפְט עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נפט
הגייה* neft
חלק דיבר שם עצם כללי
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
 
באר נפט
 
זיהום נפט בעברונה
  1. לשון חז"ל מינרל נוזלי בצבע חום עד שחור, תערובת דליקה של פחמימנים המופקת ממאגרים באדמה; חומר גלם להפקת דלקים נוזלים, גזים ומוצקים.
    • ”וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים – בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט.“ (משנה, מסכת שבתפרק ב, משנה ב)
    • ”הא ב(נר) דמשחא, והא ב(נר) דנפטא.“ (בבלי, מסכת שבתדף יב, עמוד ב). רש"י: בדנפטא – שהוא מסריח.
    • את הנפט מזקקים ומפרידים לכמה מיני דלקים נוזלים, גז בישול וחלק מוצק לתעשית הנרות.
  2. אחד מתזקיקי הנפט (1). נוזל שקוף בעל ריח אופיני; משמש כדלק לבישול, לחימום, למנועים, למאור וגם כממס.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון עריכה

  • מארמית: נַפְטָא, במקור כנראה מאכדית napṭu, המילים בשפות אחרות גם נובעות מהארמית: יוונית naphtha) ναφθα), פרסית نفت (נפת), ערבית ‫نَفْط‬ (נַפְט).[1][2] מהפרסית, טורקית עות'מאנית نفت (נפת) ומשם בשפות מזרח אירופה כמו רוסית нефть (‏neft).
  • אוגריתית (𐎌𐎐𐎔𐎚) - "שנפט", šnptבתרבות המצרית העתיקה שימש כמרכיב חניטה חמר זה היה נפוץ בדרומה של ישראל, ובסביבות ים המלח, יתכן גם ששמש במזרח הקדום כחומר בערה בטכסי התאבדות פולחניים .

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

1

2

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: נפט
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נפט

נִפֵּט עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניפט
שורש וגזרה נ־פ־ט, שלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל הפריד סיבי הכותנה מן הגרעינים.

גיזרון עריכה

  • חילוף ט/צ מן הפועל ניפץ.

פרשנים מפרשים עריכה

רש"י: המנפט – צמר גפן בקשת כדרך האומנין.

תרגום עריכה

  • אנגלית: gin‏‏‏‏‏

ראו גם עריכה