בֶּנְזִין עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בנזין
הגייה* benzin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ בֶּנְזִינִים
  1. דלק פחמימני נוזלי קל ונדיף, המופק מנפט גולמי ומשמש בעיקר במנועי רכב.
    • "לפי תלגרם מברלין החליט ראש הוזרה בצרפת להוציא פקודה שעל פיה צריכים לחלק במדה בנזין בשביל האותומובילים...". (החרות ירושלים, 21 בדצמבר 1916, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון עריכה

  • מגרמנית: Benzin. את המונח טבע ב־1833 הכימאי הגרמני אילהרד מיטשרליך. ע"פ המילה מצרפתית: benjoin – שרף הלבנה, במקור מערבית: لُبَان جَاوِيّ‎ (לֻבָאן גָ'אוִיּ) – לבונת יוה. ה־ל' התחילית נשרה בעקבות דמיונה לתווית היידוע le.

צירופים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: בנזין