כְּנֶסֶת עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כנסת
הגייה* kneset
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־נ־ס
דרך תצורה משקל קְטֶלֶת
נטיות כְּנֶסֶת־; ר׳ כְּנָסוֹת, כִּנְסוֹת־
 
בניין הכנסת בירושלים.
  1. לשון חז"ל התקבצות של אנשים לשם מטרה מסוימת.
    • "כנסת הרבנים בארה"ב דנה בהסמכת נשים לרבנות." ("מעריב", 28 בינואר 1979, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  2. לשון חז"ל עם ישראל.
  3. לשון חז"ל בהשאלה: בית הבחירה; בית המקדש.
  4. בהשאלה: בית המחוקקים של מדינת ישראל הנמצא בירושלים. במשמעות זו נהוג להשתמש בה"א הידיעה: הכנסת.
    • הכנסת חוקקה חוק חדש נגד עישון.

גיזרון עריכה

  • במשנה ובתלמוד המילה "כנסת" מופיעה בעיקר בביטוי כנסת הגדולה או כשם נרדף לבית כנסת (למשל: "חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת" (משנה יומא ז א), "זה שנכנס לכנסת ומצאן עומדין לתפילה" (ירושלמי סנהדרין ב ב)). בכל מקרה משמעה איסוף וכינוס, כבמקרא: ”לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים“ (אסתר ד, פסוק טז) ואחרים. לעתים מופיעה המילה "כנסיה" במשמעות זו, למשל: "כל כנסיה שהיא לשם שמים, סופה להתקים, ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקים" (משנה אבות ד יא)
  • מוסד הכנסת נקרא על־שם המוסד המחוקק שפעל בארץ־ישראל במאות הראשונות אחרי שיבת ציון, הוא "כנסת הגדולה", הנזכרת במסכת אבות: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" (משנה אבות א א)). שמה של הכנסת נקבע לה ב"כלל המעבר" בתאריך י"ז בשבט תש"ט, יומיים לאחר פתיחת מושבה הראשון.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

  1. אספה, כינוס, התקבצות, ועידה, עצרת, פורום, מסגרת
  2. הפרלמנט הישראלי, בית המורשים, בית הנבחרים הישראלי, בית המחוקקים הישראלי

תרגום עריכה

בית המחוקקים של מדינת ישראל:

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: הכנסת
  ציטוטים בוויקיציטוט: הכנסת
  טקסט בוויקיטקסט: חוק יסוד: הכנסת
  טקסט בוויקיטקסט: חוק הכנסת
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הכנסת