תל אביב

תֵּל אָבִיבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תל אביב
הגייה* tel aviv
חלק דיבר שם פרטי
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
 
הרחוב הראשון בתל אביב, רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה"
  1. עיר מרכזית בגוש דן והשנייה באוכלוסייתה בישראל, אחרי ירושלים הבירה. נחשבת לעיר העברית הראשונה. אוחדה עם יפו לכדי רשות מוניציפלית אחת.
    • ”עַל-יַד סָבוֹ הַנֶכֶד, / הַבֵּן לְיַד אָבִיו – / יַחְדָּו אָרְגוּ מַסֶּכֶת / פְּלָאַיִךְ, תֵּל-אָבִיב.“ (עַל שִלֵּשִים, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • ”אורמסבי-גור הכחיש בבית-הנבחרים את הידיעה כי נוצרה ברית העיריות העבריות: תל-אביב, ראשון-לציון, פתח-תקוה, רחובות וחדרה. כזאת מטלגרף לנו סופרנו המיוחד מלונדון מט״ו ביוני.“ (הכרזתו של אורמסבי-גור, מאת ברל כצנלסון, בפרויקט בן יהודה)
    • "עִיר וָאֵם, זִכְרוֹנֵךְ בִּי חָבוּק!/ תֵּל-אָבִיב, מַה כָּלִיתִי אֵלַיִךְ!/ אֶל רֵיחוֹת תַּפּוּזִים וּפִיסְטוּק..." "שיר געגועים", נתן אלתרמן
    • "תל אביב – הנה אני בא / אני מגיע – הנה אני בא / באתי להזיע – הנה אני בא / כי את היחידה אני נשבע!" (הנה אני בא, מאת הדג נחש)

גיזרוןעריכה

  • את השם הציע מנחם שינקין, לפי שם התרגום העברי לספרו של בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד", ובו תיאר הרצל כיצד תיראה המדינה היהודית לכשתקום.
    מילולית, שם ספרו של הרצל הוא "ארץ עתיקה חדשה" בלשון הגרמנית, אך נחום סוקולוב, מתרגם הספר, קרא לו בשם הציורי תל־אביב (המוזכר במקרא כמקום שבו ישבו הגולים לבבל ליד נהר כבר: ”וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר.“ (יחזקאל ג, פסוק טו)): תל – האוצר הישן, עתיקות העבר, ואביב – המסמל עתיד, פריחה, לבלוב ותקווה.
  • בתרגום השבעים העתיק המתרגם את הביטוי "תל אביבו" המופיע בספר יחזקאל ליוונית . מילולית, כנראה בהוראת - "לעלות (μετέωρος), ו(χαι) מעל השמש(περιήλιο)" לעלות מעל השמש" . בחוקי חמורבי מהמאה ה-18 לפנה"ס מופיע קטע בו נקרא האל אדד להעניש את מפר החוקים ובין היתר מתבקש להפוך את עירו לתל חורבות שאחרי שטפון/מבול ("תִל אָבֻבִם") [1].

צירופיםעריכה

קיצוריםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תל אביב
  ציטוטים בוויקיציטוט: תל אביב
  מדריך טיולים בוויקימסע: תל אביב-יפו
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תל אביב-יפו

סמוכיןעריכה

  1. נ. ה. טורטשינר מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח