אשדוד

אַשְׁדּוֹד

חמש ערי פלשתים
אַשְׁדּוֹד \| אַשְׁקְלוֹן \| גַת \| עַזָּה \| עֶקְרוֹן

עיר נמל גדולה בישראל.
- ”אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד-נַחַל מִצְרָיִם וְהַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל.“ (יהושע טו, פסוק מז)
- ”בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹח אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ.“ (ישעיהו כ, פסוק א)

מופיעה בתנ"ך. יתכן שיש למילה קשר לשורש א־ש־ד, שקשור למילים מתחום הים והנחלים, הן בשל דמיון המילים והן בשל נחל לכיש הזורם בינותיה ובשל היותה עיירת יורדי ים, (השווו ערך:"נוסד-isdu") .קרוייה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור. אשדוד נזכרת בכתובת סרגון השני בצורת: 'אשדֹד יֻמִּ'. את אשדוד הקדומה מקובל לזהותו עם תל אשדוד, בה התקיימה העיירה הערבית 'אִסְדוּד' - ששמה משמר את השם הקדום. בתקופה הרומית-ביזנטית נקראה אשדוד ים - על שמה של אותה עיר קדומה, שמקובל לזהותה עם 'חירבת אשדוד ים'.
לפי האקדמיה ללשון העברית, ייתכן שהשם "אשדוד" שניתן לעיר מבוסס על השורש האכדי ת־ד־ד הקשור במדידה. כחלק מתאוריה זו, העיר אשקלון הסמוכה לה (שתיהן נחשבות לסרני פלשתים) נגזרת מהשורש ש־ק־ל (ת־ק־ל במקור), ומכאן, שתי הערים הדרומיות בארץ ישראל נקראו על שם פעולות מסחר – מדידה ושקילה.^[1]