אשדוד
אַשְׁדּוֹד
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אשדוד |
הגייה* | ashdod |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | שׁ־ד־ד |
דרך תצורה | משקל אֶקְטוֹל |
נטיות |

חמש ערי פלשתים |
---|
אַשְׁדּוֹד | אַשְׁקְלוֹן | גַת | עַזָּה | עֶקְרוֹן |
גיזרון
עריכה- מופיעה בתנ"ך. יתכן שיש למילה קשר לשורש א־ש־ד, שקשור למילים מתחום הים והנחלים, הן בשל דמיון המילים והן בשל נחל לכיש הזורם בינותיה ובשל היותה עיירת יורדי ים, (השווו ערך:"נוסד-isdu") .קרוייה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור. אשדוד נזכרת בכתובת סרגון השני בצורת: 'אשדֹד יֻמִּ'. את אשדוד הקדומה מקובל לזהותו עם תל אשדוד, בה התקיימה העיירה הערבית 'אִסְדוּד' - ששמה משמר את השם הקדום. בתקופה הרומית-ביזנטית נקראה אשדוד ים - על שמה של אותה עיר קדומה, שמקובל לזהותה עם 'חירבת אשדוד ים'.
- לפי האקדמיה ללשון העברית, ייתכן שהשם "אשדוד" שניתן לעיר מבוסס על השורש האכדי ת־ד־ד הקשור במדידה. כחלק מתאוריה זו, העיר אשקלון הסמוכה לה (שתיהן נחשבות לסרני פלשתים) נגזרת מהשורש ש־ק־ל (ת־ק־ל במקור), ומכאן, שתי הערים הדרומיות בארץ ישראל נקראו על שם פעולות מסחר – מדידה ושקילה.[1]
נגזרות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל: השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית, 2009, עמ' 123, ISBN 9789654810340
יְרוּשָׁלַיִם - תֵּל אָבִיב - חֵיפָה - אילת - טְבֶרְיָה - צְפַת - חברון - נְתַנְיָה - באר שבע - אשדוד - רעננה - קִרְיַת שְׁמוֹנָה - הֶרְצְלִיָּה - מטולה |