אשדוד
אַשְׁדּוֹדעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אשדוד |
הגייה* | ashdod |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־שׁ־ד |
דרך תצורה | משקל קַטְלוּל |
נטיות |
חמש ערי פלשתים |
---|
אַשְׁדּוֹד | אַשְׁקְלוֹן | גַת | עַזָּה | עֶקְרוֹן |
- עיר נמל גדולה בישראל.
- ”אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד-נַחַל מִצְרָיִם וְהַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל.“ (יהושע טו, פסוק מז)
- ”בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹח אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ.“ (ישעיהו כ, פסוק א)
- מקדשו של האל 'המזרחי' דגון באשדוד, נחשב למקדש הבולט ביותר בתקופה ההלנסטית .
גיזרוןעריכה
- מופיעה בתנ"ך. יתכן שיש למילה קשר לשורש א־ש־ד, שקשור למילים מתחום הים והנחלים, הן בשל דמיון המילים והן בשל נחל לכיש הזורם בינותיה ובשל היותה עיירת יורדי ים, (השווו ערך:"נוסד-isdu") .קרוייה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור. אשדוד נזכרת בכתובת סרגון השני בצורת: 'אשדֹד יֻמִּ'. את אשדוד הקדומה מקובל לזהותו עם תל אשדוד, בה התקיימה העיירה הערבית 'אִסְדוּד' - ששמה משמר את השם הקדום. בתקופה הרומית-ביזנטית נקראה אשדוד ים - על שמה של אותה עיר קדומה, שמקובל לזהותה עם 'חירבת אשדוד ים'.
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: Ashdod
- גרמנית: Ashdod
- יוונית: Ἄζωτος (תעתיק: Ázōtos)
- ערבית: إسدود (תעתיק: אִסְדוּד)
- צרפתית: Ashdod
- רוסית: Ашдод (תעתיק: Ašdód)
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: אשדוד |
מדריך טיולים בוויקימסע: אשדוד |
יְרוּשָׁלַיִם - תֵּל אָבִיב - חֵיפָה - אילת - טְבֶרְיָה - צְפַת - חברון - נְתַנְיָה - באר שבע - אשדוד - רעננה - קִרְיַת שְׁמוֹנָה - הֶרְצְלִיָּה - מטולה |