אַשְׁדּוֹדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אשדוד
הגייה* ashdod
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־שׁ־ד
דרך תצורה משקל קַטְלוּל
נטיות
 
נמל אשדוד במבט אווירי
חמש ערי פלשתים

אַשְׁדּוֹד | אַשְׁקְלוֹן | גַת | עַזָּה | עֶקְרוֹן

  1. עיר נמל גדולה בישראל.
    • אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד-נַחַל מִצְרָיִם וְהַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל.“ (יהושע טו, פסוק מז)
    • ”בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹח אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ.“ (ישעיהו כ, פסוק א)
    • מקדשו של האל 'המזרחי' דגון באשדוד, נחשב למקדש הבולט ביותר בתקופה ההלנסטית .

גיזרוןעריכה

  • מופיעה בתנ"ך. יתכן שיש למילה קשר לשורש א־ש־ד, שקשור למילים מתחום הים והנחלים, הן בשל דמיון המילים והן בשל נחל לכיש הזורם בינותיה ובשל היותה עיירת יורדי ים, (השווו ערך:"נוסד-isdu") .קרוייה על שם אחת מחמש ערי פלשתים ששכנו באזור. אשדוד נזכרת בכתובת סרגון השני בצורת: 'אשדֹד יֻמִּ'. את אשדוד הקדומה מקובל לזהותו עם תל אשדוד, בה התקיימה העיירה הערבית 'אִסְדוּד' - ששמה משמר את השם הקדום. בתקופה הרומית-ביזנטית נקראה אשדוד ים - על שמה של אותה עיר קדומה, שמקובל לזהותה עם 'חירבת אשדוד ים'.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: Ashdod‏‏‏‏
  • גרמנית: Ashdod‏‏‏‏
  • יוונית: Ἄζωτος‏‏‏‏ (תעתיק: Ázōtos)
  • ערבית: إسدود‏‏‏‏ (תעתיק: אִסְדוּד)
  • צרפתית: Ashdod‏‏‏‏
  • רוסית: Ашдод‏‏‏‏ (תעתיק: Ašdód)

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אשדוד
  מדריך טיולים בוויקימסע: אשדוד