צפת
יש להוסיף לדף זה את הערך: צֹפֶת.
צְפַתעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צפת |
הגייה* | tzfat |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- (יש לשכתב פירוש זה): אחת מארבע ערי הקודש הנמצאת בצפון הארץ.
- "לֹא לַמָּרוֹם עַיִן צָפַת. וְכֶסֶף עַל חֶרֶשׂ חִפַּת. וּבְחִזּוּק מוּסָר הֻרְפָּת. וְנֶהֱרַס וְנִלְפַּת. כֹּהֵן צְפָת" (קינות/איכה ישבה חבצלת השרון)
- ”לָזֶה יֶשְׁנָה לִי רַק תְּשׁוּבָה אַחַת: / אֲנִי מִצְּפַת! (×2) / הָרוּחַ, הֶהָרִים וְהַלֵּילוֹת / נָתְנוּ בִּי זוּג עֵינַיִם אֲפֵלוֹת.“ (אֲנִי מִצְּפַת, מאת נתן אלתרמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
- הלכתי עם משפחתי לבקר קברות צדיקים בצפת.
גיזרוןעריכה
- שם העיר אמנם נזכרת פעם אחת במקרא, אך כפי שניתן לראות בפסוק, זו אינה העיר המכונה כיום צפת: ”וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו וַיַּכּוּ אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה.“ (שופטים א, פסוק יז)
- משמעות שמה ומקורו עלומים (אולי מלשון מצפה, בעקבות היותה 'צופה על סביבתה' לפי מסורות עממיות מקור שמה נובע מראשי-תיבות: צבי. פאר. תפארת. וגם כאפשרות חלופית - ציצית, פאה, תפילין . ייתכן שהשם הקדום של צפת היה קריתים, היא קרתן שבתנ"ך, עיר הלוויים בנחלת נפתלי. ומתוך ידיעה (1691) מצוין כי יהודי העיר קראו לעירם בית אל [1]. בערבית תיבת סַ'פַד صفد משמשת (בנוסף לשם של מקום) בהוראת הפועל - 'לקשור', וכשם עצם - 'שלשלאות','שרשראות' .
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
מידע נוסףעריכה
העיר צפת היא אחת מערי הגליל שביצר יוסף בן מתתיהו כדי להגן על הגליל מידי הרומאים. לאחר חורבן בית שני התיישבו בצפת משמורת הכוהנים יקים המוזכרת בעיר עוד בתקופה הביזנטית.
ראו גםעריכה
יְרוּשָׁלַיִם - תֵּל אָבִיב - חֵיפָה - אילת - טְבֶרְיָה - צְפַת - חברון - נְתַנְיָה - באר שבע - אשדוד - רעננה - קִרְיַת שְׁמוֹנָה - הֶרְצְלִיָּה - מטולה |
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: צפת |
מדריך טיולים בוויקימסע: צפת |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צפת |
צֶפֶתעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צפת |
הגייה* | tsefet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | צ־פ־י/ה |
דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
נטיות | ר׳ צְפָתוֹת; צֶפֶת־, צִפְתוֹת־ |
- [אדריכלות] קישוט המצפה ראשו של עמוד, כותרת.
- ”וַיַּעַשׂ לִפְנֵי הַבַּיִת עַמּוּדִים שְׁנַיִם אַמּוֹת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֹרֶךְ וְהַצֶּפֶת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ אַמּוֹת חָמֵשׁ.“ (דברי הימים ב׳ ג, פסוק טו)
גיזרוןעריכה
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
פרשנים מפרשיםעריכה
- רש"י על דברי הימים ב ג טו: "והצפת" - הוא צפוי כמו ויצפה אותם זהב כלומר היה עשוי כמין כובע חלול ועביו חצי אמה מלמטה וכשהופכו ונותנו על העמוד נמצא העובי חצי אמה הרי י"ח אמות (ובמלכים א' ז') קורהו כותרת לשון כתר כדכתיב ושתי כותרות וגו'.
- מצודות דוד על דברי הימים ב ג טו: "והצפת" - היא הכותרת האמור במלכים א' וקרויה צפת לפי שהיתה צפוי וכסוי על העמוד ממעל.
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: capital
- גרמנית: Kapitell
- לטינית: capitulum
- צרפתית: chapiteau
- רוסית: капите́ль
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: כותרת (אדריכלות) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כותרות עמודים (אדריכלות) |
- ↑ עמנואל הראובני לקסיקון ארץ ישראל ישראל. משרד החינוך ; 2010;818