| ניתוח דקדוקי
|
|---|
| כתיב מלא |
פטר
|
| הגייה* |
peter
|
| חלק דיבר |
זכר
|
| מין |
שם עצם
|
| שורש |
פ־ט־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
|
- לשון המקרא תוצרת ראשונית, בעיקר בהקשר לידת בכור (באדם ובבהמה) אך גם בהקשר של יבול חקלאי.[1]
- ”קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.“ (שמות יג, פסוק ב)
- ”וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהֹוָה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָה. וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה.“ (שמות יג, פסוקים יב – יג)
- ”וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה.“ (שמות יג, פסוק טו)
- שם פרטי לזכר, שנפוץ בעקבות הנוצרים.
- "וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַשְׁרֶיךָ שִׁמְעוֹן בַּר־יוֹנָה כִּי־בָשָׂר וָדָם לֹא גִלָּה־לְךָ אֶת־זֹאת כִּי אִם־אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם. וְגַם־אֲנִי אֹמֵר לְךָ כִּי אַתָּה פֶּטְרוֹס וְעַל־הַצּוּר הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת־קְהִלָּתִי וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ" (הבשורה על פי מתי פרק טז)
- שאל רבינו פטר לר"ת דבזמן הזה היה להתחייב לר' יהודה במעשר שאנו במערבה של ארץ ישראל תוספות מסכת גיטין דף ח עמוד א .
- ”בין מעלותיו של פטר לא שכחה למנות את אהבת־האמנות, ואת חושי אשף־הפרסום.“ (יריד במוסקווה, מאת חנוך ברטוב, בפרויקט בן יהודה)
- סבתא סיפרה לנו את האגדה על פטר והזאב.
- מפרשים: מן הפועל פָּטַר שמשמעו פתח. אוגריתית 'בּתר' כשיבוש של המילה (שבמקורה מן השפות פיניקית או פלמירית) - 'פּטר' בהוראת 'חופש'. 'פטרת' בהוראת - 'מקום-הפטורים או החופשיים'[2].
- השם מוזכר לראשונה בפסוקים לעיל (17, 18) שבברית החדשה, מיוונית: pétros) πέτρος) – אבן.
מילים נרדפותעריכה
בכור
שם פרטי
- ↑ "פטר", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 6363)
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 249 :b-ṭ-r
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
|---|
| כתיב מלא |
פיטר
|
| שורש וגזרה |
פ־ט־ר
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- (גרם לאדם לעזוב. הכריחו לעזוב.) הפסיק העסקתו של אדם בעבודה.
- בעקבות פרסום השערוריה פיטר ראש הממשלה את שלישו האישי.
מילים נרדפותעריכה
- שחרר מהתחייבות ואחריות. הסיר ציווי או חובה.
- נתן אישור ללכת ולעזוב מקום.
- ”וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכּוֹת בַּחֲנִית בְּדָוִד וּבַקִּיר וַיִּפְטַר מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיַּךְ אֶת הַחֲנִית בַּקִּיר וְדָוִד נָס וַיִּמָּלֵט בַּלַּיְלָה הוּא“ (שמואל א׳ יט, פסוק י)
- ”וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יוֹצְאֵי הַשַּׁבָּת כִּי לֹא פָטַר יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת הַמַּחְלְקוֹת“ (דברי הימים ב׳ כג, פסוק ח)
- ”אלא שלא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזון, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוייה“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה ו)
- שתי המשמעויות נפוצות בלשון חז"ל. י"מ ממשמעות 1. (לא פטרם מחובתם לתפקידם) וי"מ במשמעות 2. (לא פטרם לדרכם)
מילים נרדפותעריכה
- לשון המקרא פתח, או היה ראשון בפתיחה.
- ”פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן“ (משלי יז, פסוק יד)
- פטר רחם הוא הולד הראשון שפטר את הרחם.
לפי פרשני המקרא המילה הפטיר בלשון חז"ל. וגם פטורי צצים שבמקרא משמעותם פתיחה. מקובל ששורש זה נפרד משורש פטר א.
- במדרש שכל טוב (פרשת בא) כתוב שכל שורש פטר לשון הבקעה ויציאה ומכאן מי שנפטר מחוב או מעונש יצא מהמצב המחייב. וכן נפטר הסתלק מאותו לשון.