מצה שמורה

מַצָּה שְׁמוּרָה

מצה שמורה

מצה שבתהליך הכנתה ננקטה זהירות מיוחדת מפני החמצה, תוך הרחקת החיטים ממגע עם מים.
- בליל הסדר יש מצווה לאכול מצה שמורה.

בספר שמות נכתב: "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ [...] וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַמַּצּוֹת, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם" (שמות יב יז). על־פי הפשט, הכוונה היא לשמור את מִצְוַת אכילת המצה וההמנעות מחמץ, אך במסכת פסחים שבתלמוד נקבע שהכוונה לשמירה מיוחדת מהחמצה על חיטי המצוֹת. הביטוי "מצה שמורה" כשלעצמו אינו מופיע בתלמוד, אלא במקורות מאוחרים יותר בלבד.

ערך בוויקיפדיה: מצה שמורה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצות

השורש שׁ־מ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית	שימת לב על דבר למניעת נזק. השגחה. הנחה של דבר לזמן רב.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון	במקרא