ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שמור |
הגייה* | shamur |
חלק דיבר | שם־עצם (תואר) |
מין | זכר |
שורש | ש־מ־ר |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ שְׁמוּרָה, ר׳ שְׁמוּרִים, שְׁמוּרוֹת |
- מי שיש עליו השגחה. שאינו הפקר.
- לשון המקרא מה שמחכה וממתין. מה שמחכים בשבילו.
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
- שם תואר מפועל -פעול.
- משמעות 2 גם בפועל שמר.
השורש שמר א |
השורש שׁ־מ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | שימת לב על דבר למניעת נזק. השגחה. הנחה של דבר לזמן רב. |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
שׁ־מ־ר א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
שָׁמַר |
שׁוֹמֵר
(ב׳ פעוּל: שָׁמוּר) |
יִשְׁמֹר |
שְׁמֹר |
לִשְׁמֹר |
נִפְעַל |
נִשְׁמַר |
נִשְׁמָר |
יִשָּׁמֵר |
הִשָּׁמֵר |
לְהִשָּׁמֵר |
הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
שִׁמֵּר |
מְשַׁמֵּר |
יְשַׁמֵּר |
שַׁמֵּר |
לְשַׁמֵּר |
פֻּעַל |
שֻׁמַּר |
מְשֻׁמָּר |
יְשֻׁמַּר |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִשְׁתַּמֵּר |
מִשְׁתַּמֵּר |
יִשְׁתַּמֵּר |
הִשְׁתַּמֵּר |
לְהִשְׁתַּמֵּר |
|
|