הפקר
הֶפְקֵר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | הפקר |
הגייה* | hefker |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־ק־ר |
דרך תצורה | משקל הֶקְטֵל |
נטיות |
- לשון חז"ל שאין עליו בעלות, שרשות לכל אדם לקחתו או לעשות בו כרצונו.
- ”אֵין תּוֹרְמִין מִן הַלֶּקֶט, וּמִן הַשִּׁכְחָה, וּמִן הַפֵּאָה, וּמִן הַהֶפְקֵר...“ (משנה, מסכת תרומות – פרק א, משנה ה)
- ”היתה לפניו ככר של הפקר, ואמר ככר זו הקדש, נטלה לאוכלה - מעל לפי כולה, להורישה לבניו - מעל לפי טובת הנאה שבה.“ (בבלי, מסכת נדרים – דף לד, עמוד ב)
- ”טרוף טרף למדו אדם כמדובר / ידו גורל כעל הפקר כבמדבר / כמעט כילו ולא יעדרו דָּבָר / לולי רחמיך אדון בחסד דַּבָּר.“ (סליחה, מאת שלמה הבבלי, באתר מאגרים)
- לשון חז"ל שאין עליו השגחה, אין מי שדואג לו.
- ”א"ל: וכי יש אלוה לעולם? א"ל: אללי עליך קיסר, וכי עולם של הפקר ראית?“ (איכה רבה, פרשה א, סימן נ)
- ויקימילון אינו הפקר, אין כל אחד יכול לכתוב בו ככל העולה על רוחו.
- לשון חז"ל אורח חיים חסר עכבות, התנהגות לא מוסרית.
- ”עבדא בהפקירא ניחא ליה - זילא ליה, שכיחא ליה, פריצה ליה.“ (בבלי, מסכת גיטין – דף יג, עמוד א)
- חיי ההפקר נתנו את אותותיהם בחינוכם של ילדיו.
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהניגודים
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: הפקר |
ראו גם
עריכההשורש פקר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- ↑ בדפוסים המצויים זו ההופעה היחידה. אמנם בכ"י קאופמן צורה זו מופיעה בעוד כמה מקומות.