מָצַץ (גם: מָץ)

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מצץ, מץ
שורש וגזרה מ־צ־ץ, גזרת הכפולים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפִיו לִשְׁאֹב וְלִינֹק (וּבִפְרָט נוֹזֵל כָּנוּס).
  2. לשון חז"ל בהשאלה: סָפַג לְתוֹכוֹ.
  3. [עממי] בִּצַּע מִין אוֹרָלִי.

גיזרון

עריכה
  • פועל מקראי, אח לשורש מ־צ־י/ה שעניינו סחיטה והוצאת נוזל. כן מקבילות גם בארמית: מְצַץ, ובערבית: مَصَّ (מַצַּ)

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ראו גם

עריכה