מָצַץ (גם: מַץ)עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מצץ, מץ
שורש וגזרה מ־צ־ץ, גזרת הכפולים
בניין פָּעַל (קַל)


  1. הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפִיו לִשְׁאֹב וְלִינֹק (וּבִפְרָט נוֹזֵל כָּנוּס).
  2. לשון חז"ל בהשאלה סָפַג לְתוֹכוֹ.
  3. [עגה, בוטה] בִּצַּע מִין אוֹרָלִי.

גיזרוןעריכה

  • פועל מקראי, אח לשורש מצ"ה שעניינו סחיטה והוצאת נוזל. כן מקבילות גם בארמית: מְצַץ, ובערבית: مَصَّ (קרי: מַצַּ')- מצץ, ינק, مَصَّاصَة (קרי: מַצַּ'צָ'ה)- מוצץ לעולל.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה