מענה
יש להוסיף לדף זה את הערך: מְעֻנֶּה.
מַעֲנֶה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מענה |
| הגייה* | ma'aneh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־נ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
| נטיות | ר׳ מַעֲנִים, גם מַעֲנוֹת; מַעֲנֵה־, מַעֲנֵי־ וגם מַעֲנוֹת־ |
- לשון המקרא מתן תשובה.
- לשון המקרא דבר, מילה.
- לשון ימי הביניים אמר, מאמר.
- "גדלה משוגת מַעֲנַי, כפֵר גביר על שגגתם זאת אשר שגגו".(טודרוס בן יהודה אבולעפיה/"גם בלבבות מחמדיו דגו").
גיזרון
- 2. גם בתרגומי המקרא לארמית ”מַעֲנֶה-רַּךְ“ (משלי טו, פסוק א) מתורגם מִלְּתָא רככתה בהוראת - מילה,דבר,ענין.
- 3. לשון ימי הביניים בשונה מהפירוש המקראי, משוררי ספרד עשו שימוש במילה "מענה" גם בהוראת כוונה, משמעות. ומפרש דויד ילין, "גדלה משוגת מַעֲנַי", ר"ל - גדולה טעותי באומרי..." ילין בפירושו מתבסס על התיבה הערבית "מֲענַן"معنى שהוראתה המקורית-ערבית נסובה סביב המושגים : תחושה, מחשבה,משמעות [1].
- הפרשן יונה אבן ג'נאח מפרש את תיבת "מענהו" בפסוק זה - ”כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה“ (משלי טז, פסוק ד) בהוראת בכוונה, במתכוון. ריב"ג, רלב"ג ובעקבותיהם גסניוס המשיכו ברוח פירוש זה.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ לפשוטה של לשון שירת ימי הביניים - אהרן מירסקי .לשונינו תשי"ב תשי"ג יב' ח'