יש להוסיף לדף זה את הערך: מְעֻנֶּה.

מַעֲנֶה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מענה
הגייה* ma'aneh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־נ־י/ה
דרך תצורה משקל מַקְטֵל
נטיות ר׳ מַעֲנִים, גם מַעֲנוֹת; מַעֲנֵה־, מַעֲנֵי־ וגם מַעֲנוֹת־
  1. לשון המקרא מתן תשובה.
    • ”וּבֹשׁוּ הַחֹזִים, וְחָפְרוּ הַקֹּסְמִים, וְעָטוּ עַל-שָׂפָם, כֻּלָּם: כִּי אֵין מַעֲנֵה, אֱלֹהִים.“ (מיכה ג, פסוק ז)
    • ”וַיַּרְא אֱלִיהוּא כִּי אֵין מַעֲנֶה בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר אַפּוֹ.“ (איוב לב, פסוק ה)
  2. לשון המקרא דבר, מילה.
    • ”שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.“ (משלי טו, פסוק כג)
    • ”וַמַעֲנֶה- רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר-עֶצֶב יַעֲלֶה-אָף.“ (משלי טו, פסוק א)
  3. לשון ימי הביניים אמר, מאמר.

גיזרון

 2. גם בתרגומי המקרא לארמית מַעֲנֶה-רַּךְ“ (משלי טו, פסוק א) מתורגם מִלְּתָא רככתה בהוראת - מילה,דבר,ענין.
 3. לשון ימי הביניים בשונה מהפירוש המקראי, משוררי ספרד עשו שימוש במילה "מענה" גם בהוראת כוונה, משמעות. ומפרש דויד ילין, "גדלה משוגת מַעֲנַי", ר"ל - גדולה טעותי באומרי..." ילין בפירושו מתבסס על התיבה הערבית "מֲענַן"معنى שהוראתה המקורית-ערבית נסובה סביב המושגים : תחושה, מחשבה,משמעות [1].
  • הפרשן יונה אבן ג'נאח מפרש את תיבת "מענהו" בפסוק זה - ”כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה“ (משלי טז, פסוק ד) בהוראת בכוונה, במתכוון. ריב"ג, רלב"ג ובעקבותיהם גסניוס המשיכו ברוח פירוש זה.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

סימוכין

עריכה
  1. לפשוטה של לשון שירת ימי הביניים - אהרן מירסקי .לשונינו תשי"ב תשי"ג יב' ח'