ענין
יש להוסיף לדף זה את הערך: עִנְיֵן.
עִנְיָן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עניין |
הגייה* | inyan |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־נ־י/ה |
דרך תצורה | משקל קִטְלָן |
נטיות | ר׳ עִנְיָנִים (עִנְיָנוֹת) נ"י עִנְיָנִי עִנְיָנְךָ עִנְיָנֵךְ עִנְיָנָם |
- מה שהאחד נותן עליו את דעתו, מייחד בו את מחשבתו, רצונו ומאוויו לרעה או לטובה.
- ”וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ“ (קהלת א, פסוק יג)
- ”כִּי כָל יָמָיו מַכְאֹבִים וָכַעַס עִנְיָנוֹ גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ גַּם זֶה הֶבֶל הוּא“ (קהלת ב, פסוק כג)
- ”וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה“ (קהלת ה, פסוק יג)
- ”בעסוקין באותו עניין“ (בבלי, מסכת קידושין – דף ו, עמוד א)
- מה זה עניינך מה שאני עושה? למה אתה חייב לדחוף את האף תמיד.
- תחום נפרד לעצמו, בשיחה או בכתיבה.
- ”שכל התורה ענין אחר ענין“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק ז, הלכה ז)
- ”שמא לא שמעת אלא לענין שבת“ (תוספתא, מסכת כלים – פרק יב, הלכה א)
- לשון חז"ל צורה, אופן פעולה.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גיזרון
עריכה- מקור המילה במקרא. מופיעה בספר קהלת בלבד. נגזר מן עָנָה.
צירופים
עריכה- תכן ענינים
- שואל כענין ומשיב כהלכה
- מה ענין זה אצל זה
- לענין
- מענין לענין באותו ענין
- ענינא דיומא
- לגופו של ענין
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ד"ר נגה פורת, "תחת השמש". בלוג השפה העברית של מילון רב־מילים, 03/10/2017
השורש ענין | ||
---|---|---|
|