| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חלוט
|
| הגייה* |
khalut
|
| חלק דיבר |
שם־תואר, שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ל־ט
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
| נטיות |
נ׳ חֲלוּטָה(1)
|
- סגור וחתום באופן שלא ניתן לבצע שינויים במצבו.
- מאכל שניתן בנוזלים רותחים מאוד. -אופן תיקון המזון שונה מן הבישול הרגיל בו החום עוולה בהדרגה[1]
בינוני מן חלט השורש ארמי בעיקר אך נמצא פעם אחת במקרא.
{
- ↑ בעיקר השם למאפה שמבושל באופן הזה והיה נחשב לחם יחודי ומאכל אנשים אמידים תנו רבנן: לחם עני - פרט לחלוט ולאשישה. יכול לא יצא אדם ידי חובתו אלא בפת הדראה - תלמוד לומר מצות מצות - ריבה, ואפילו כמצות של שלמה. אם כן מה תלמוד לומר לחם עני - פרט לחלוט ולאשישה (בבלי פסחים לו ע"ב) המאפה דומה בצורת ההכנה לבייגל של ימינו
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חילוט
|
| הגייה* |
khilut
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ח־ל־ט
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
ר׳ חִלּוּטִים
|
- עברית חדשה עיקול או החרמה של רכוש בעקבות עברה על הסכם כלשהו או על החוק.
- מן חִלֵּט המילה נמצאת רבות בלשון חז"ל בהקשרים הלכתיים "ימי חילוטו של מצורע הם הימים בהם הכהן פוסק עליו להישאר חוץ למחנה ללא אפשרות שינוי בזמן שנקצב. ההקשר של הפקעת נכסים גם קיים רבות בחז"ל בשורש זה אך בעיקר בפעלים אחרים.
ערך בוויקיפדיה: חילוט רכוש