חלט
חָלַט
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חלט |
| שורש וגזרה | ח־ל־ט א, פ"ג. |
| בניין | פָּעַל |
- הביא לידי מצב קבוע, עשה שיהיה סופי ולא ניתן לשנוי, קבע קביעה סופית.
- ”אלא כבוד גדול חלק לה הקדוש ברוך הוא למרים, אותה שעה: אני כהן ואני מסגירה, אני חולטה ואני פוטרה“ (בבלי, מסכת זבחים – דף קב, עמוד א)
- נתן מאכל במים רותחים, או במשקה חריף מאוד, במטרה לעצור את אותו מהשפעות ושינויים.
- ”אין לשין את המצה ברותחין מפני שהן חולטין ולא בפושרין מפני שמחמיצין אבל לשין אותה בצונן“ (תוספתא, מסכת פסחים – פרק ג, הלכה ה)
- ”תנו רבנן, אלו דברים שאין באין לידי חימוץ: האפוי, והמבושל, וחלוט שחלטו ברותחין“ (בבלי, מסכת פסחים – דף לז, עמוד ב)
- ”אין שורין את המורסן לתרנגולים, אבל חולטין“ (בבלי, מסכת פסחים – דף לט, עמוד ב)
- הכבד שבשלה ולא הבהבה על האור ולא חלטה בחומץ או ברותחין הרי הקדרה כולה אסורה הכבד וכל שנתבשל עמה רמב"ם הל' מאכלות אסורות פרק ו
- ובולל הסולת בשמן וחולטה ברותחין, ולש מכל חצי עשרון שש חלות, נמצאו שתים עשרה חלות רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פרק יג
- בהשאלה: נתן מאכל או כלי בנוזלים רותחים למטרת בישול מהיר או למטרת נקיון↑ .
- ”כלי בית הבד ושל גת העקל בזמן שהן של עץ מנגבן והן טהורין בזמן שהן של גמי מיישנן כל י"ב חודש או חולטן בחמים ר' יוסי אומר אם נתנן בשבולת הנהר דיו“ (משנה, מסכת טהרות – פרק י, משנה ח)
- חולטים את הירקות כעשר שניות במים הרותחים. (מתוך מתכון)
- חלטתי את תערובת העלים למשקה טעים.
גיזרון
עריכה- הפועל ואף השורש נמצא פעם אחת בתנ"ך: ”וְהָאֲנָשִׁים יְנַחֲשׁוּ וַיְמַהֲרוּ וַיַּחְלְטוּ הֲמִמֶּנּוּ וַיֹּאמְרוּ אָחִיךָ בֶן הֲדַד, וַיֹּאמֶר בֹּאוּ קָחֻהוּ.“ (מלכים א׳ כ, פסוק לג) מובנה של המילה במקרא כמו המילה חִלֵּט כיום. השורש נמצא בארמית ולשון חז"ל פעמים כתרגום לשורש המקראי צ־מ־ת לדוגמה: צמיתות תרגום לחלוטין.
- 3 פעולת הבישול מסוג זה נקראה חליטה על פי 2. תרגום יהונתן תתי אחתי ותחלוט לעיני תרתין חליטתא (תָּבוֹא נָא תָּמָר אֲחֹתִי וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְׁתֵּי לְבִבוֹת - שמואל ב' יג ו) משמעות המילה במקורה כמו הפועל חָלַט א כמפורט בחז"ל החליטה הייתה מונעת את הבצק מלתפוח או בשר מלהפריש את צירו וכדומה כלומר לשון סגירה וצמיתה.
- המילה משותפת גם לערבית: خلط (ח'לט) – מזג, ערבב.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- שָׁלַק(3)
תרגום
עריכהאנגלית:
- make final, make permanent
- אנגלית: parboil, scald
חִלֵּט
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חילט |
| שורש וגזרה | ח־ל־ט א, פ"ג. |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל[דרוש מקור], חוק ומשפט העביר לבעלות קבועה, על רכוש או כסף, למי שזכותו היתה מותנה, כאשר התקים התנאי, או כפיצוי כאשר צד אחר לא עמד בתנאי.
- בית המשפט חילט את הערבות לאחר שהנאשם לא עמד בתנאי השחרור.
גיזרון
עריכה- נמצא בחז"ל הנגזרת "חילוט" במשמעות קרובה
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: forfeit
ראו גם
עריכה| השורש חלט א | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|