ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | רביכה |
הגייה* | |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ר־ב־ך |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות | |
רביכה
- עיסה המורכבת משמן, מים, וקמח.
- שליש לרביכה שליש לחלות שליש לרקיקים שילשן שליש לרביכה שליש לחלות שליש לרקיקים / (ירושלמי, סנהדרין נ״ו ב').
- שיטה להסמכת רטבים ומרקים במטבח הצרפתי.
- במקור תואר רבוך לנקבה (רבוכה בעברית ורביכה בארמית).
- בארמית של תרגום אונקולוס: "בִּמְשַׁח תִּתְעֲבֵיד רְבִיכָא" . ערבית בהגיית רָאבְּכּ رَبَكَ בהוראת לערבל,לבלבל .אכדית - רבַּכֻּ rabāku בהוראת לשַלב,לערבב . במצרית-מאוחרת (700-1355 לפני ספירת הנוצרים) מופיעה תיבת רבכּ rbk בהוראת סוג של עוגה המקבילה למאפה המקראי ”סֹלֶת מֻרְבֶּכֶת“ (ויקרא ז, פסוק יב) [1].
- שורש ר-ב-כ מופיע במקרא בצורה - ”בַּשֶּׁ֛מֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים“ (ויקרא ו, פסוק יד), וגם: ”וְלִרְקִיקֵי הַמַּצּוֹת, וְלַמַּחֲבַת, וְלַמֻּרְבָּכֶת“ (דברי הימים א׳ כג, פסוק כט)
- ↑ Hebrew Words of Egyptian Origin/ A. S. Yahuda / Journal of Biblical Literature Vol. 66, No. 1 / Mar. 1947/ pp. 84.