רבוך
רָבוּךְ עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רבוך |
| הגייה* | ravukh |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ב־ך |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | נ׳ רְבוּכָה |
- לשון חז"ל (משמעות משוערת) מאפה מרוכך בנוזלים, מטוגן בשמן או חלוט ברותחים.
- ”חלות ורקיקים ורבוכה“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ז, משנה א)
גיזרון עריכה
- לשון חז"ל רבוכה כשם לקרבן המנחה. מן לשון המקרא מֻרְבָּךְ באותה משמעות ”סלת מרבכת“ (ויקרא ו, פסוק יד).
- משמעות וגיזרון נתונים לפרשנות
פרשנים מפרשים עריכה
- תרגום: מטוגן
- אבן עזרא: אין לו אח וי"א מן רך וי"א במהרה.
- רש"ר הירש: קרוב לר־ב־ק (מרבק) ור־פ־ק (התרפק)
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: word
ראו גם עריכה
| השורש רבך | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|