מרבך

מֻרְבָּךְ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מורבך
הגייה*	murbakh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ר־ב־ך
דרך תצורה	משקל מֻקְטָל
נטיות	נ׳ מֻרְבֶּכֶת, ר׳ מֻרְבָּכִים, ר"נ מֻרְבָּכוֹת

1. לשון המקרא (משמעות משוערת) ספוגה היטב בשמן.

   • ”עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.“ (ויקרא ו, פסוק יד)
   • ”אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ, וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן.“ (ויקרא ז, פסוק יב)
   • ”וּלְלֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת וּלְסֹלֶת לְמִנְחָה וְלִרְקִיקֵי הַמַּצּוֹת וְלַמַּחֲבַת וְלַמֻּרְבָּכֶת וּלְכָל מְשׂוּרָה וּמִדָּה.“ (דברי הימים א׳ כג, פסוק כט)

גיזרון

• המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא, כולם בהקשר לקרבן מנחה.
• שורש רב"ך קיים בשפות שמיות נוספות, כגון אכדית: rabāku - לרקוח. ערבית: رَبَكَ (רַבַּכַּ) - עירוב, סיבוך; ربيكة (רביכה) - בִּצָּה, וגם: חמאה מעורבב בחלב.
• יש שקישרו לשורש נב"ך בחילוף נ/ר.

פרשנים מפרשים

• תרגום השבעים: πεφυραμένην - נילוש.
• תרגום יונתן: "מטגנא". תרגום ניאופיטי: "מרתחה" (כמו שתרגם "מרחשת").
• רש"י ע"פ ספרא: "חלוטה ברותחין כל צרכה".
• תרגום סורי: "מרעדא" - רכה. רשב"ם: "מרבכת – לפי עניינו: רכה בשמן". רש"ר הירש: "שורש רב"ך קרוב כנראה לרב"ק - לפטם (ראו מרבק). בלשון חכמים ״רפק״ פירושה: לרופף ולרכך (ראו התרפק). לפי זה ״רבך״ מורה על ריכוך העיסה הגורם לה לתפוח".
• ראב"ע: "יש מי שאומרים: רכה. ויש אומרים: במהרה".
• רס"ג: עשויה שכבות (כמו מאפים הנעשים מבצק עלים).

מילים נרדפות

• רווי

נגזרות

• רבוך

תרגום

• אנגלית: saturated‏‏‏‏

מְרֻבָּךְ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מרובך
הגייה*	merubakh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ר־ב־ך
דרך תצורה	משקל מְקֻטַּל
נטיות	נ׳ מְרֻבֶּכֶת, ר׳ מְרֻבָּכִים, ר"נ מְרֻבָּכוֹת

1. מעורב, בלול.

   • ”לייזר הזמין לו שניצל כפול מרובך בגבינה שפוכה.“ (גדעונים, מאת שבתי טבת, בפרויקט בן יהודה)
   • ”הצלחת האחת של “טחינה” ותרד בתוכה והצלחת השניה מלאה לה “חומוס” מרובך בשמן.“ (במדור ההנאה, מאת עבר הדני, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• משורש רב"ך המקראי, ראו מֻרְבָּךְ.

מילים נרדפות

• בלול
• מעורב
• רבוך

תרגום

• אנגלית: mingled‏‏‏‏

מִרְבָּךְ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מירבך
הגייה*	mirbakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל מִקְטָל
נטיות	ר׳ מִרְבָּכִים

1. לשון חז"ל ערימה, נדבך.

   • ”אֶחָד חוֹר שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים, אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת, וְכֵן מִרְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים, וְכֵן סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ג, משנה ז)
   • "מרבך של אבנים שחשב עליו מבעוד יום, אם למדום - מותר לישב עליהן למחר, ואם לאו אסור." (רמב"ם הלכות שבת כה כא)

גיזרון

• לפעמים מופיע "מדבך" או "מרבג". מסתבר שקשור לנדבך, שגזור מהצורה האכדית המשוערת madbaku*, ראו שם בגיזרון.

מילים נרדפות

• נדבך

תרגום

• אנגלית: course‏, tier‏‏‏‏