אַשּׁוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אשור
הגייה* ashur
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות
 
דגל אשור
  1. ממלכה שמית קדומה בארם נהריים, שהתקיימה בין המאה ה‏‏‏‏־21 לפנה"ס ועד המאה השביעית לפנה"ס, עת נכבשה ע"י בבל.
    • ”מִן-הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת-נִינְוֵה וְאֶת-רְחֹבֹת עִיר וְאֶת-כָּלַח.“ (בראשית י, פסוק יא)
    • ”וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם.“ (מלכים ב׳ יח, פסוק יג)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.“ (ישעיהו יט, פסוק כד)
    • ”וְיֵט יָדוֹ עַל-צָפוֹן וִיאַבֵּד אֶת-אַשּׁוּר וְיָשֵׂם אֶת-נִינְוֵה לִשְׁמָמָה צִיָּה כַּמִּדְבָּר.“ (צפניה ב, פסוק יג)

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אשור
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשור

אִשּׁוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אישור
הגייה* ishur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות
 
אגודל זקור הוא מחווה מוסכמת לאישור.
  1. חיזוק, הסכמה, מתן תוקף.
    • ”פרק זה נסתיים באישור "הספר הלבן", המתכחש לזכויותינו הבין-לאומיות ומפיר את הבטחת אנגליה לעם היהודי. אמנם, האישור בפרלמנט האנגלי ניתן אתמול ברוב לא-גדול, אף כי לממשלה יש רוב עצום בפרלמנט.“ (תשובתנו ל"ספר הלבן", מאת דוד בן גוריון, בפרויקט בן יהודה)
  2. תעודה או סוג של זכיון העוסקים בזכויותיו ו/או חובותיו של הנושא אותם
    • בדרכון מצויים אשורי מעבר, המקנים ניידות לנושאים אותם .

גיזרוןעריכה

  • שם פעולה מן הפועל המקראי אִשֵּׁר.
  • טור סיני חיווה דעתו על כך שהמילה "אישור" בהוראת "תעודה" - ארמית היא , ואינה נוצרה משורש א־ש־ר בבנין פיעל-העברי , אלה משורש ש־ר־ר בבנין אפעל-הארמי , לפיכך הביטוי "לאשר תעודה" מקביל הוא ל- "להשריר תעודה" (לאשרר תעודה) מקביל ל-להפכה שרירה וקיימת [1].

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

אָשׁוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אשור
הגייה* ashur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות
 
עצי אשור
  1. עברית חדשה עץ ממשפחת האלוניים.
    • בֵּינֵיהֶם וּמִבַּעַד לָהֶם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֹמֶץ; וְחֻרְשַׁת שִׂיחִים אַחַת, שֶׁהִתְעַטְּפָה בְּמַחֲטֵי אַשּׁוּחַ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, נִרְאֲתָה עַכְשָׁו זְקֵנָה וּמְרֻשֶּׁלֶת מוּל רִקְמַת הַתַּחְרָה הַיְּרֻקָּה-רַעֲנַנָּה שֶׁטָּווּ עֲצֵי הָאָשׁוּר בְּחֵן כֹּה רַב. (פּוּ הַדֹּב מאת א"א מילן בתרגום אבירמה גולן)

גיזרוןעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: beech‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אשור (עץ)
  טקסונומיה בוויקימינים: Fagus
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשור

אֲשׁוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אשור
הגייה* ashur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־שׁ־ר
דרך תצורה משקל קְטוּל
נטיות
  1. לשון המקרא צעד
    • ”תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל-נָמוֹטּוּ פְעָמָי.“ (תהלים יז, פסוק ה)
    • ”וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל-סֶלַע רַגְלַי כּוֹנֵן אֲשֻׁרָי.“ (תהלים מ, פסוק ג)
    • ”וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי כְּאַיִן שֻׁפְּכֻו אֲשֻׁרָי.“ (תהלים עג, פסוק ב)
    • בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי דַּרְכּוֹ שָׁמַרְתִּי וְלֹא-אָט.“ (איוב כג, פסוק יא)

גיזרוןעריכה

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל ערבית أَثَر (אָתָ'ר) – עקב (בעיקר במשמעות המופשטת), וארמית אֲתַר.[2]

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

סימוכיןעריכה

  1. מאת: נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח
  2. יעקב עציון, "דרך האתרים (לפרשת חוקת)". ‏השפה העברית‏