אשורית
אַשּׁוּרִית
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אשורית |
הגייה* | ashurit |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־שׁ־ר |
דרך תצורה | אשור + ־ִית |
נטיות |
- לשון חז"ל הכתב המשמש את השפה העברית והארמית בדפוס.
- ”אֵין בֵּין סְפָרִים לִתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת, אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת אֵינָן נִכְתָּבוֹת אֶלָּא אַשּׁוּרִית.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה ח)
- ”תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעִבְרִית שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם, וּכְתָב עִבְרִי, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדָיִם; לְעוֹלָם אֵינוֹ מְטַמֵּא, עַד שֶׁיִּכְתְּבֶנּוּ אַשּׁוּרִית עַל הָעוֹר ובַדְּיוֹ.“ (משנה, מסכת ידים – פרק ד, משנה ה)
- ”ד' לשונות נאין הן שישתמש בהן לעולם; לעז לזמר, פרסי לאיילה, עברי לדיבור, רומי לקרב, וי"א אף אשורית לכתב. אשורי יש לו כתב ואין לו לשון, עברי יש לו לשון ואין לו כתב. בחרו להם כתב אשורי ולשון עברי.“ (ירושלמי, מסכת מגילה – פרק א, הלכה ט)
גיזרון
עריכה- ע"ש ששימש לראשונה את השפה הארמית; וזו הייתה שפת האימפריה האשורית.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: כתב אשורי |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשורית |