תְּעוּדָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תעודה
הגייה* teuda
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ו־ד
דרך תצורה משקל תַּקְטוּלָה
נטיות תְּעוּדַת־; ר׳ תְּעוּדוֹת
  1. מסמך, אישור או אסמכתא הניתן על ידי רשות כלשהי.
    • תעודת בגרות היא תעודה מטעם משרד החינוך של ישראל המעידה על הצלחה בבחינות הבגרות.
  2. עדות כתובה, על מאורע היסטורי, אדם או תקופה היסטורית.
    • ”לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם-לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין-לוֹ שָׁחַר.“ (ישעיהו ח, פסוק כ)
    • ”וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל-הַגְּאוּלָּה וְעַל-הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל-דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל.“ (רות ד, פסוק ז)
    • עד נוסח הוא תעודה שיש בה עדות או ראיה על הנוסח המקורי של יצירה.
    • בימי מלחמת העולם השנייה הביא השבועון אוגוניוק כתבות מצולמות מכל החזיתות, וגיליונותיו מאותה תקופה מהווים תעודה היסטורית על מהלך המלחמה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תעודה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תעודות