תְּעוּדָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תעודה
הגייה* teuda
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ע־ו־ד
דרך תצורה משקל תַּקְטוּלָה
נטיות ר׳ תעודות; תעודת־
  1. מסמך אישור או אסמכתא הניתן על ידי רָשות כלשהי.
    • תעודת בגרות היא תעודה מטעם משרד החינוך של ישראל המעידה על הצלחה בבחינות הבגרות.
  2. עדות כתובה, על מאורע היסטורי, אדם או תקופה היסטורית.
    • עד נוסח הוא תעודה שיש בה עדות או ראיה על הנוסח המקורי של יצירה.
    • בימי מלחמת העולם השנייה הביא השבועון אוגוניוק כתבות מצולמות מכל החזיתות, וגיליונותיו מאותה תקופה מהווים תעודה היסטורית על מהלך המלחמה.

גיזרוןעריכה

  • מקור המילה מקראי: ”צוֹר, תְּעוּדָה; חֲתוֹם תּוֹרָה, בְּלִמֻּדָי.“ (ישעיהו ח, פסוק טז)

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה