כתם

(הופנה מהדף כתום)

כָּתֹםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כתום
הגייה* katom
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש כ־ת־ם
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות ר׳ כּתֻמִּים; נ׳ כְּתֻמָּה, נ"ר כְּתֻמּוֹת
כתום
 
אורך גל 585-620 ננומטר
צבעים ראשיים

לָבָן | אָדֹם | צָהֹב | יָרֹק | כָּחֹל | שְׁחוֹר

צבעים משניים

אָפֹר | וָרֹד | חוּם | כָּתֹם | סָגֹל | תְּכֵלֶת

צבעים נוספים

אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ

  1. עברית חדשה כל צבע בעל אורך גל של בערך 585–620 ננומטר. אורך הגל שבין אדום לצהוב בספקטרום של אור נראה.

גיזרוןעריכה

  • במקרא שורש כ-ת-ם נקשר במשמעות של ח-ת-ם, השוו חתם בהוראת הותיר סימן מזהה, ככתוב: ”כִּ֤י אִם־תְּכַבְּסִי֙ בַּנֶּ֔תֶר וְתַרְבִּי־לָ֖ךְ בֹּרִ֑ית נִכְתָּ֤ם עֲוֺנֵךְ֙ לְפָנַ֔י נְאֻ֖ם אֲדנָ֥י יְהֹוִֽה“ (ירמיהו ב, פסוק כב).
הכֶּתֶם המופיעה במקרא משמשת בהוראת צבע הזהב.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: כתום

כֶּתֶםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כתם
הגייה* ketem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ת־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ כְּתָמִים, כִּתְמֵי־
 
כתם דיו
  1. לשון חז"ל אזור מלוכלך (בעיקר בבגד).
    • ”מֵי רַגְלַיִם, נֶתֶר וּבֹרִית, קְמוֹנְיָא וְאַשְׁלָג, כְּדֵי לְכַבֵּס בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בִּסְבָכָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל הַכֶּתֶם.“ (משנה, מסכת שבתפרק ט, משנה ה)
    • ”הָרוֹאָה כֶתֶם, הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת, וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין בַּכְּתָמִים מִשּׁוּם זוֹב.“ (משנה, מסכת נידהפרק ו, משנה יג)
    • ”וְכֵן כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בֶּחָלוּק, מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הֶחָלוּק הַזֶּה וְלֹא הָיָה בוֹ כֶּתֶם, אוֹ עַד שְׁעַת הַכִּבּוּס.“ (משנה, מסכת נידהפרק ז, משנה ב)
    • השמן, שניתז על חולצתי, השאיר עליה כתם.
  2. בהשאלה מן (1): אזור הצבוע בצבע אחד על רקע של צבע אחר.
    • "הֵי, כַּמָּה יַעֲלֶה לִי זֶה הַסּוּס הַנֶּהְדָר / עִם כֶּתֶם עַל הַמֵּצַח, וְכֶתֶם עַל הַגַּב, / וְשַׂעֲרָה שֶׁל כֶּסֶף זוֹהֶרֶת בַּזָּנָב?" (בָּלָדָה עַל הַסּוּס , מאת יורם טהרלב)
    • גופו של נמר מכוסה בכתמים הקרויים חברבורות.
  3. לשון המקרא [מליצה] זהב יקר ומובחר.

גיזרוןעריכה

  • (1+2) המילה משותפת לארמית: כִּתְמָא. ובדומה בסורית: ܟܘܼܬܡܵܐ (כּוּתְמָא) - נקודת חן. והפועל ܟܬܵܡܵܐ (כְּתָמָא) - להשאיר סימן, לצלק. הוראה נוספת לפועל היא לכסות, להסתיר, מאכדית: katāmu - לכסות, להחביא.
  • (3) במצרית-תיכונה נמצא הביטוי (nb-n-ktm) בהוראת: זהב של כתם. יש אומרים ש'כתם' הוא כינויה של נוביה במצרית.[1] אחרים גוזרים מאכדית: kutīmu - צורף זהב, ובצורה דומה באבלאית: kutim, כנראה במקור משומרית: kù.dím, כולם בהוראת: זהב.[2].
(3) פרופ' טור סיני מוסר כי להערכתו חל בלבול-מעתיק בפסוק זה: ”וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים, מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים“ (הושע יג, פסוק ב) ובמקום יש לכתוב: "מִכֶּסֶף מִכְתָּם נוב" שכן ארץ נוב המקראית נודעה כמקור הכתם המשובח ביותר, והשוו לסעיף קודם ממצרית-תיכונה.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: stain‏‏‏‏ (1); spot‏‏‏‏ (2); gold‏‏‏‏ (3)
  • אספרנטו: mordajxo‏‏‏‏ (1,2)
  • צרפתית: tache‏‏‏‏ (1)

סימוכיןעריכה

  1. JH Hartly, The Book of Job, p. 379. ע' חכם, דעת מקרא, איכה ד,א.
  2. דמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא. יב' , No. 4 (48) (תש"מ / 1979), pp. 113

ראו גםעריכה