כתם

(הופנה מהדף כתום)

כָּתֹםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כתום
הגייה* katom
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש כ־ת־ם
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות ר׳ כּתֻמִּים; נ׳ כְּתֻמָּה, נ"ר כְּתֻמּוֹת
כתום
 
אורך גל 585-620 ננומטר
צבעים ראשיים

לָבָן | אָדֹם | צָהֹב | יָרֹק | כָּחֹל | שְׁחוֹר

צבעים משניים

אָפֹר | וָרֹד | חוּם | כָּתֹם | סָגֹל | תְּכֵלֶת

צבעים נוספים

אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ

  1. עברית חדשה כל צבע בעל אורך גל של בערך 585–620 ננומטר. אורך הגל שבין אדום לצהוב בספקטרום של אור נראה.

גיזרוןעריכה

  • מן כֶּתֶם המופיעה במקרא; שצבעו דומה לצבע הזהב.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: כתום

כֶּתֶםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כתם
הגייה* ketem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ת־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ כְּתָמִים, כִּתְמֵי־
 
כתם דיו
  1. לשון חז"ל אזור מלוכלך (בעיקר בבגד).
    • ”מֵי רַגְלַיִם, נֶתֶר וּבֹרִית, קְמוֹנְיָא וְאַשְׁלָג, כְּדֵי לְכַבֵּס בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בִּסְבָכָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל הַכֶּתֶם.“ (משנה, מסכת שבתפרק ט, משנה ה)
    • ”הָרוֹאָה כֶתֶם, הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת, וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין בַּכְּתָמִים מִשּׁוּם זוֹב.“ (משנה, מסכת נידהפרק ו, משנה יג)
    • ”וְכֵן כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בֶּחָלוּק, מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הֶחָלוּק הַזֶּה וְלֹא הָיָה בוֹ כֶּתֶם, אוֹ עַד שְׁעַת הַכִּבּוּס.“ (משנה, מסכת נידהפרק ז, משנה ב)
    • השמן, שניתז על חולצתי, השאיר עליה כתם.
  2. בהשאלה (1): אזור הצבוע בצבע אחד על רקע של צבע אחר.
    • "הֵי, כַּמָּה יַעֲלֶה לִי זֶה הַסּוּס הַנֶּהְדָר / עִם כֶּתֶם עַל הַמֵּצַח, וְכֶתֶם עַל הַגַּב, / וְשַׂעֲרָה שֶׁל כֶּסֶף זוֹהֶרֶת בַּזָּנָב?" (בָּלָדָה עַל הַסּוּס , מאת יורם טהרלב)
    • גופו של נמר מכוסה בכתמים הקרויים חברבורות.
  3. לשון המקרא [מליצה] זהב יקר ומובחר.

גיזרוןעריכה

  • (1-2) המילה משותפת לארמית: כִּתְמָא. ובדומה בסורית: ܟܘܼܬܡܵܐ (כּוּתְמָא) - נקודת חן. והפועל ܟܬܵܡܵܐ (כְּתָמָא) - להשאיר סימן, לצלק. הוראה נוספת לפועל היא לכסות, להסתיר, מאכדית: katāmu - לכסות, להחביא.
  • (3) במצרית נמצא הביטוי nb-n-ktm בהוראת: זהב של כתם. יש אומרים ש'כתם' הוא כינויה של נוביה במצרית.[1] אחרים גוזרים מאכדית: kutīmu - צורף זהב, משומרית: KÙ.DÍM.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: stain‏‏‏‏ (1); spot‏‏‏‏ (2); gold‏‏‏‏ (3)
  • אספרנטו: mordajxo‏‏‏‏ (1,2)
  • צרפתית: tache‏‏‏‏ (1)

סימוכיןעריכה

  1. JH Hartly, The Book of Job, p. 379. ע' חכם, דעת מקרא, איכה ד,א.