כתם

כָּתֹם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כתום
הגייה*	katom
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	כ־ת־ם
דרך תצורה	משקל קָטֹל
נטיות	ר׳ כּתֻמִּים; נ׳ כְּתֻמָּה, נ"ר כְּתֻמּוֹת

הגיה

---

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

1. עברית חדשה כל צבע בעל אורך גל של בערך 585–620 ננומטר. אורך הגל שבין אדום לצהוב בספקטרום של אור נראה.

   • ”וּבַפִּנָּה אַלְמָן וְיָתוֹם – / לוּלָב חִוָּר, אֶתְרוֹג כָּתֹם“ (עבים חושרים, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• במקרא שורש כ-ת-ם נקשר במשמעות של ח-ת-ם, השוו חתם בהוראת הותיר סימן מזהה, ככתוב: ”כִּ֤י אִם־תְּכַבְּסִי֙ בַּנֶּ֔תֶר וְתַרְבִּי־לָ֖ךְ בֹּרִ֑ית נִכְתָּ֤ם עֲוֺנֵךְ֙ לְפָנַ֔י נְאֻ֖ם אֲדנָ֥י יְהֹוִֽה“ (ירמיהו ב, פסוק כב).

הכֶּתֶם המופיעה במקרא משמשת בהוראת צבע הזהב.

תרגום

• אנגלית: orange‏‏‏‏
• אספרנטו: oranĝa‏‏‏‏
• ערבית: بُرْتُقَالِي‏‏‏‏ (תעתיק: בֻרְתֻקַאלִי)
• צרפתית: orange‏‏‏‏

ראו גם

• מכתם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: כתום

כֶּתֶם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כתם
הגייה*	ketem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־ת־ם
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ כְּתָמִים, כִּתְמֵי־

כתם דיו

הגיה

---

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

1. לשון חז"ל אזור מלוכלך (בעיקר בבגד).

   • ”מֵי רַגְלַיִם, נֶתֶר וּבֹרִית, קְמוֹנְיָא וְאַשְׁלָג, כְּדֵי לְכַבֵּס בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בִּסְבָכָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל הַכֶּתֶם.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ט, משנה ה)
   • ”הָרוֹאָה כֶתֶם, הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת, וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין בַּכְּתָמִים מִשּׁוּם זוֹב.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ו, משנה יג)
   • ”וְכֵן כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בֶּחָלוּק, מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הֶחָלוּק הַזֶּה וְלֹא הָיָה בוֹ כֶּתֶם, אוֹ עַד שְׁעַת הַכִּבּוּס.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ז, משנה ב)
   • השמן, שניתז על חולצתי, השאיר עליה כתם.

2. בהשאלה מן (1): אזור הצבוע בצבע אחד על רקע של צבע אחר.

   • "הֵי, כַּמָּה יַעֲלֶה לִי זֶה הַסּוּס הַנֶּהְדָר / עִם כֶּתֶם עַל הַמֵּצַח, וְכֶתֶם עַל הַגַּב, / וְשַׂעֲרָה שֶׁל כֶּסֶף זוֹהֶרֶת בַּזָּנָב?" (בָּלָדָה עַל הַסּוּס, מאת יורם טהרלב)
   • גופו של נמר מכוסה בכתמים הקרויים חברבורות.

3. לשון המקרא [מליצה] זהב יקר ומובחר.

   • ”אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי-קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל-חוּצוֹת“ (איכה ד, פסוק א)
   • ”הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם / וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן / שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם / הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן.“ (הַקַּיִץ גֹּוֵעַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • ”מַה יִּרְבּוּ פְּרָחִים בַּחֹרֶף עַל הַכֶּרַךְּ, / דַּם הַכַּלָנִית וְכֶתֶם הַכַּרְכֹּם.“ (שָׁם הָרֵי גוֹלָן, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
   • ”שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה / כּוֹרְעָה בָּרוּחַ / מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב / וּבְמֶרְחַב הָרִים / יוֹם כְּבָר יָפוּחַ / הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה, מאת מתתיהו שלם בזֶמֶרֶשֶׁת)

גיזרון

• (1+2) המילה משותפת לארמית: כִּתְמָא. ובדומה בסורית: ܟܘܼܬܡܵܐ (כּוּתְמָא) - נקודת חן. והפועל ܟܬܵܡܵܐ (כְּתָמָא) - להשאיר סימן, ללְצַלֵּק. הוראה נוספת לפועל היא לכסות, להסתיר, מאכדית: katāmu - לכסות, להחביא.
• (3) במצרית-תיכונה נמצא הביטוי (nb-n-ktm) בהוראת: זהב של כתם. יש אומרים ש'כתם' הוא כינויה של נוביה במצרית. אחרים גוזרים מאכדית: kutīmu - צורף זהב, ובצורה דומה באבלאית: kutim, כנראה במקור משומרית: kù.dím, כולם בהוראת: זהב..

(3) פרופ' טור סיני מוסר כי להערכתו חל בלבול-מעתיק בפסוק זה: ”וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים, מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים“ (הושע יג, פסוק ב) ובמקום יש לכתוב: "מִכֶּסֶף מִכְתָּם נוב" שכן ארץ נוב המקראית נודעה כמקור הכתם המשובח ביותר, והשוו לסעיף קודם ממצרית-תיכונה.

• כתם אופז (3)
• כתם אופיר (3)
• כתם פז (3)
• כתם שמש
• מסיר כתמים

נגזרות

• הכתים

מילים נרדפות

• רבב (1)

תרגום

• אנגלית: stain‏‏‏‏ (1); spot‏‏‏‏ (2); gold‏‏‏‏ (3)
• אספרנטו: mordajxo‏‏‏‏ (1,2)
• צרפתית: tache‏‏‏‏ (1)

ראו גם

• מכתם