כתם

(הופנה מהדף כתום)

כָּתֹם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כתום
הגייה* katom
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש כ־ת־ם
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות ר׳ כּתֻמִּים; נ׳ כְּתֻמָּה, נ"ר כְּתֻמּוֹת
כתום
 
אורך גל 585-620 ננומטר
צבעים ראשיים

לָבָן | אָדֹם | צָהֹב | יָרֹק | כָּחֹל | שָׁחֹר

צבעים משניים

אָפֹר | וָרֹד | חוּם | כָּתֹם | סָגֹל | תְּכֵלֶת

צבעים נוספים

אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ

  1. עברית חדשה כל צבע בעל אורך גל של בערך 585–620 ננומטר. אורך הגל שבין אדום לצהוב בספקטרום של אור נראה.

גיזרון

עריכה
  • במקרא שורש כ-ת-ם נקשר במשמעות של ח-ת-ם, השוו חתם בהוראת הותיר סימן מזהה, ככתוב: ”כִּ֤י אִם־תְּכַבְּסִי֙ בַּנֶּ֔תֶר וְתַרְבִּי־לָ֖ךְ בֹּרִ֑ית נִכְתָּ֤ם עֲוֺנֵךְ֙ לְפָנַ֔י נְאֻ֖ם אֲדנָ֥י יְהֹוִֽה“ (ירמיהו ב, פסוק כב).
הכֶּתֶם המופיעה במקרא משמשת בהוראת צבע הזהב.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: כתום

כֶּתֶם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כתם
הגייה* ketem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ת־ם
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ כְּתָמִים, כִּתְמֵי־
 
כתם דיו
  1. לשון חז"ל אזור מלוכלך (בעיקר בבגד).
    • ”מֵי רַגְלַיִם, נֶתֶר וּבֹרִית, קְמוֹנְיָא וְאַשְׁלָג, כְּדֵי לְכַבֵּס בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בִּסְבָכָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל הַכֶּתֶם.“ (משנה, מסכת שבתפרק ט, משנה ה)
    • ”הָרוֹאָה כֶתֶם, הֲרֵי זוֹ מְקֻלְקֶלֶת, וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין בַּכְּתָמִים מִשּׁוּם זוֹב.“ (משנה, מסכת נידהפרק ו, משנה יג)
    • ”וְכֵן כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בֶּחָלוּק, מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הֶחָלוּק הַזֶּה וְלֹא הָיָה בוֹ כֶּתֶם, אוֹ עַד שְׁעַת הַכִּבּוּס.“ (משנה, מסכת נידהפרק ז, משנה ב)
    • השמן, שניתז על חולצתי, השאיר עליה כתם.
  2. בהשאלה מן (1): אזור הצבוע בצבע אחד על רקע של צבע אחר.
    • "הֵי, כַּמָּה יַעֲלֶה לִי זֶה הַסּוּס הַנֶּהְדָר / עִם כֶּתֶם עַל הַמֵּצַח, וְכֶתֶם עַל הַגַּב, / וְשַׂעֲרָה שֶׁל כֶּסֶף זוֹהֶרֶת בַּזָּנָב?" (בָּלָדָה עַל הַסּוּס , מאת יורם טהרלב)
    • גופו של נמר מכוסה בכתמים הקרויים חברבורות.
  3. לשון המקרא [מליצה] זהב יקר ומובחר.

גיזרון

עריכה
  • (1+2) המילה משותפת לארמית: כִּתְמָא. ובדומה בסורית: ܟܘܼܬܡܵܐ (כּוּתְמָא) - נקודת חן. והפועל ܟܬܵܡܵܐ (כְּתָמָא) - להשאיר סימן, ללְצַלֵּק. הוראה נוספת לפועל היא לכסות, להסתיר, מאכדית: katāmu - לכסות, להחביא.
  • (3) במצרית-תיכונה נמצא הביטוי (nb-n-ktm) בהוראת: זהב של כתם. יש אומרים ש'כתם' הוא כינויה של נוביה במצרית.[1] אחרים גוזרים מאכדית: kutīmu - צורף זהב, ובצורה דומה באבלאית: kutim, כנראה במקור משומרית: kù.dím, כולם בהוראת: זהב.[2].
(3) פרופ' טור סיני מוסר כי להערכתו חל בלבול-מעתיק בפסוק זה: ”וְעַתָּה יוֹסִפוּ לַחֲטֹא, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים, מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים“ (הושע יג, פסוק ב) ובמקום יש לכתוב: "מִכֶּסֶף מִכְתָּם נוב" שכן ארץ נוב המקראית נודעה כמקור הכתם המשובח ביותר, והשוו לסעיף קודם ממצרית-תיכונה.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: stain‏‏‏‏ (1); spot‏‏‏‏ (2); gold‏‏‏‏ (3)
  • אספרנטו: mordajxo‏‏‏‏ (1,2)
  • צרפתית: tache‏‏‏‏ (1)

סימוכין

עריכה
  1. JH Hartly, The Book of Job, p. 379. ע' חכם, דעת מקרא, איכה ד,א.
  2. דמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא. יב' , No. 4 (48) (תש"מ / 1979), pp. 113

ראו גם

עריכה