צהב

(הופנה מהדף צהוב)

צָהֹבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צהוב
הגייה* tsahov
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש צ־ה־ב
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות נ׳ צְהֻבָּה; ר׳ צְהֻבִּים
צהוב
 
אורך גל 570-580 ננומטר
צבעים ראשיים

לָבָן | אָדֹם | צָהֹב | יָרֹק | כָּחֹל | שְׁחוֹר

צבעים משניים

אָפֹר | וָרֹד | חוּם | כָּתֹם | סָגֹל | תְּכֵלֶת

צבעים נוספים

אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ

  1. לשון המקרא צבע בעל אורך גל של בערך 570–580 ננומטר. אורך הגל שבין כתום לירוק בספקטרום של אור נראה, כצבע הזהב.
    • וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן (ויקרא יג ל)
    • ומטמאין בשיער צהב דק שמראיו כתבנית הזהב. (תוספתא נגעים, פרק א)
    • צבעו של הלימון הוא צהוב.
  2. [סלנג] רכילותי, העוסק בשמועות על ידוענים.
    • לאחרונה התחילה מהדורת החדשות לעסוק בתכנים צהובים כדי להעלות את הרייטינג.
  3. [סלנג] סיני, בן הגזע המונגולי.

גיזרוןעריכה

  • בתנ"ך רק בויקרא פרק יג. קרוב לזהב.
  • בגמרא נהגו להבדיל בין הצבע הזהוב לצהוב ”מאימתי התורים כשרים למשיזהיבו,מאימתי בני יונה פסולין משיצהיבו“ (בבלי, מסכת חוליןדף כב, עמוד ב) ;
  • בלשונות שמיות קדומות אין הבחנה לשונית בין ירוק לצהוב הקרוי באכדית וַוֲארְקּ warḳ .אוגריתית,ופלמירית ירק yrḳ . סורית יוּרַאק yūrāḳ . ערבית צהיבַּא صَﻩِبَ כפועל, בהוראת - 'לצבוע בצבע חום-אדמדם'.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: giallo‏‏‏‏
  • אנגלית: yellow‏‏‏‏
  • גרמנית: gelb‏‏‏‏
  • הולנדית: geel‏‏‏‏
  • יוונית: κίτρινος‏‏‏‏
  • יידיש: געל‏‏‏‏
  • לטינית: flavus‏‏‏‏
  • נורווגית: gul‏‏‏‏
  • סלובקית: žltý‏‏‏‏
  • ספרדית: amarillo‏‏‏‏
  • ערבית: أَصْفَر‏‏‏‏ (תעתיק: אַצְפַר)
  • פולנית: żółty‏‏‏‏
  • פורטוגלית: amarelo‏‏‏‏
  • פינית: keltainen‏‏‏‏
  • צ'כית: žlutý‏‏‏‏
  • צרפתית: jaune‏‏‏‏ (הגייה: ז'וֹן)
  • קרואטית: žut‏‏‏‏
  • רוסית: жёлтый‏‏‏‏
  • שוודית: gul‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: צהוב

צָהַב אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה צ־ה־ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל רָב, שנא, היה ביחסי איבה, היה עוין.
    • משל לשני כלבים שהיו בעדר והיו צהובין זה לזה, בא זאב על האחד, אמר האחד: אם איני עוזרו - היום הורג אותו, ולמחר בא עלי. (סנהדרין קה א)
    • וכן איש שהיה צהוב עם אשתו ומשלחה מביתו והיה אהרן הולך אצלו ואומר לו בני למה צהבת עם אשתך. (אבות דרבי נתן, פרק כד)

מקורעריכה

  • לשון חז"ל.

תרגוםעריכה

צָהַב בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה צ־ה־ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל התבהר (פנים, משמחה או משביעות רצון) הבריק (פנים, כסימן לבריאות).
    • צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה. אמר לו רבי עקיבא: יהודה, צהבו פניך שהשבת את זקן, תמהני אם תאריך ימים. (מנחות סח ב)

מקורעריכה

  • לשון חז"ל, רק בהקשר למראה הפנים.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה