דשא
דֶּשֶׁאעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דשא |
הגייה* | Deshe |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ד־שׁ־א |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות |
- עשב ירוק ממינים שונים המכסה את פני האדמה.
- ”תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע“ (בראשית א, פסוק יא)
- ”כָּתְנוֹת פַּסִּים / לָבַש הַגָּן / וּכְסוּת רִקְמָה / מִדֵּי דִשְׁאוֹ / וּמְעִיל תַּשְׁבֵּץ / עָטָה כָל עֵץ / וּלְכָל עַיִן / הֶרְאָה פִלְאוֹ“ (כָּתְנוֹת פַּסִּים, מאת משה אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
- קבוצה של עשבים רב שנתיים שרועים ומתפשטים המשמשים לכסוי וליצירת משטח ירוק בגנים ובמגרשי ספורט; רובם חד פסיגיים ממשפחת הדגניים וכמה רחבי עלים.
- שטח ירוק שתול בדשא (2).
גיזרוןעריכה
- מקור המילה במקרא. מקביל לאוגריתית : "דשת" dṯt בהוראת מספוא ,עשב . אכדית המופיעה בכתובת אסרחדון: דִישֻ dīšu בהוראת צמחייה שופעת, עשבי-אביב [1].
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: grass
- גרמנית: Gras
- ספרדית: pasto
- ערבית: حشيش
- צרפתית: herbe, gazon
- רוסית: трава
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: דשא |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דשא |
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 281 : dṯt